אקטיביזם הודי – ישראלי במיטבו

כתיבה: אלעזר בן לולו | עריכה: סיגל קריב

אליעז מאז ומתמיד היה קשור לזהותו ההודית. הוא יליד אור עקיבא, דור רביעי בעיר וצאצא מצד אביו לנשיאי הקהילה (הקמודן מוכאדם). מצד אמו –  צאצא למתיישבי בני הקהילה בקראצ'י ועדן. בשנים האחרונות הוא עסוק בכתיבה ובמחקר על מורשת הודו: "מעבר לעניין שלי בהיסטוריה קהילתית ומשפחתית, רציתי להנגיש את המידע שכמעט ואיננו מונגש למרות השפע הקיים בארכיונים. ראשית, חיבור דורות ההמשך של הקהילה בארץ ובעולם לתרבותנו העתיקה והמכילה –  ושנית, הגברת המודעות לגביי קהילתנו וההיסטוריה שלנו לשאר אזרחי ישראל והעולם. אני מפרסם את ספריי בעברית ומתעתד לתרגמם ולפרסמם בשפות נוספות כגון אנגלית ושפות הודיות (מרטהי, הינדי ועוד)".

 

״מעבר לעניין שלי בהיסטוריה קהילתית ומשפחתית, רציתי להנגיש את המידע שכמעט ואיננו מונגש למרות השפע הקיים בארכיונים״

 

כשזה בא מהלב

בספרו החדש, "המדריך לבני ישראלי המתחיל" תמצאו מידע רב על הקהילה, ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים בין הודו וישראל, ביניהם גם תיעוד של קבוצות מגוונות ונרטיב מרתק מאוד על קהילה ודמויות בולטות. אליעז מספר ששלבי ההכנה כללו מחקר מעמיק של למעלה מעשור, במהלכו הגיע להודו שלוש פעמים: "במהלך המסעות שלי בהודו, תיעדתי את הקהילה היהודית כיום וגם תיעוד של כ-50 בתי כנסת ובתי תפילה וכ-100 בתי עלמין יהודיים הפזורים ברחבי הודו". בנוסף, פעל אליעז להקמת ארכיון של מאות ספרים, קטעי עיתונות, יומנים אישיים, תמונות ופרטי יודאיקה של הקהילה, הפקת סרטים דוקומנטריים קצרים הכוללים ראיונות עם וותיקי הקהילה (הסרטים הופקו עם הצלם דניאל ראובן (אירולקר).

 

״מאז ומתמיד היה קשור לזהותו ההודית״ אליעז ראובן דנדקר

 

יוצאי הודו בישראל: הדור החדש

פירסומו של הספר הוא חלק מאקטיביזם הודי-ישראלי שפוקד את החברה הישראלית בשנים האחרונות. כך הוא מספר לנו: "אני לוקח חלק בייסוד קבוצה "הדור החדש-יוצאי הודו בישראל",  הכוללת בתוכה ייצוגים לכלל יוצאי הודו על קבוצותיה המגוונות (דתיים, חילוניים, להטב"ים, וישראלים מכלל הקשת הפוליטית), הקמת הוצאה לאור קטנה "קמודן מוכאדם", פנייה לגורמים ממשלתיים הן בישראל והן בהודו בנוגע לשימור אתרי המורשת ההולכים ונעלמים, הובלת פרויקט תיעוד גנטי עבור חברת My Heritage, הכנת מסמך עבור וועדת ביטון להכנסת תכנים על קהילות יוצאי הודו בישראל, עם הסופרת אילנה שזור, חיבור קהילות יוצאי הודו (בני־ישראל, יוצאי קוצ'ין, בני־מנשה, בני־אפרים והבגדאדים) ורישות עם יוצאי הקהילות ברחבי העולם".

 

יש מה ללמוד

אליעז מספר שהספרים מתעדים בהרחבה את מסורת הקהילה ובכך מאפשרים לישראלי להכיר את הודו של אז והיום. "המטרה לפתוח לקהל הישראלי ובהמשך לקהל ההודי והעולמי צוהר לעולם שונה שהתקיים במשך אלפי שנים", מספר אליעז, "עולם שניתן ללמוד ממנו גם כיום על אחווה בין בני האדם וכיצד פלורליזם ומסורתיות משתלבים יחדיו הן מבחינה פילוסופית והן מבחינה יומיומית".

 

״פירסומו של הספר הוא חלק מאקטיביזם הודי-ישראלי שפוקד את החברה הישראלית בשנים האחרונות״

 

טעימה קטנה מהספר:

"ואני, איזה אדם הייתי,  אילולא עמדתי מול הרודנות בגאווה, והתנגדתי בכל כוחי? אם נדרש, אקריב חיי למען החופש! אלוהיי ישראל … יום יבוא ומשפחתי תדע את האמת".      אלו דבריו של שמואל דנדקר, יהודי-הודי שהשתתף במרד כנגד הבריטים לעצמאות הודו בין השנים 1857-1858, חבר למלכה הלוחמת מג'הנסי. דנדקר נתפס על ידי הבריטים ונתלה למוות. הוא נקבר מחוץ לבית העלמין היהודי בעיר ג'אבלפור. עדות זו נלקחת מתוך הספר "הג'מאט- 50 א.נשים מעוררי השראה מקהילת הבני ישראל מהודו", ספר המביא 50 ביוגרפיות של נשים וגברים מהקהילה מזמני עבר ומזמנים אלו. הספר עוסק בהיסטוריה של הקהילה כמובן אך גם מבחינה כלל ישראלית, מחאתית, הודית, מגדרית, דתית, פוליטית ואמנותית. הספר בשיתוף עם המאייר דייב יעקב.