אם תשאלו את ארסי, האישה שמכינה את הסנדוויצ'ים הכי עסיסיים שתמצאו בוטהקנאל, הישראלים הם אלה שלימדו אותה דבר או שניים על עסקים. לפני כן, אפילו חשמל לא היה לה בבית ומי בכלל תיאר לעצמו שפעם היו פה רק שדות?
"לפני עשר שנים לא היו פה בכלל תיירים" מספרת ארסי (39), נשואה ואם לשני בנים, תוך כדי שהיא מטגנת חביתה במרכולתה הקטנה והפופולרית בקרב המטיילים הישראלים. "היה רק בית אחד שהיו מתארחים בו מעט האנשים שהיו מגיעים לכאן.עם הזמן, היו רואים שאין באמת איפה להיות כאן ומהר מאוד נסעו מפה. לאט לאט, חשבנו לעצמנו בכפר, למה שלא נבנה פה עוד בתים לאורחים?"
הרחוב בוטהקנאל
והתחילו להגיע יותר ישראלים?
"כן, בהתחלה היו מגיעים רק ישראלים ובהמשך התחילו להגיע תיירים מקומיים, מדרום הודו (בנגלור), לסופי שבוע. עם השנים, התחלנו לראות גם אמריקאים ואירופאים, אבל כמובן שהרוב המוחלט הוא ישראלים. אתם התחלתם את הכל".
ספרי על התגלגלות העסק שלך
"בהתחלה מכרתי רק מאכלים הודיים, ביניהם היה גם לחם עם חביתה – מאכל שאפשר לראות בלא מעט דוכני אוכל ברחבי הודו. אנשים שהיו באים לאכול אצלי, היו שואלים למה אני לא משכללת את ה'לחם-חביתה' שלי. הרעיון התפתח והתחלתי להכין סנדוויצ'ים יותר משודרגים. כיום הרוב אוהב סנדוויץ' אבוקדו – חביתה. מטיילים ישראלים גם הציעו לי להוסיף למקום שולחנות וכיסאות, כך שהלקוחות ישארו לשבת ולאכול"
.jpg)
"אנשים שהיו באים לאכול אצלי, היו שואלים למה אני לא משכללת את ה'לחם-חביתה' שלי", ארסי בבית העסק
אז אפשר לומר שהישראלים לימדו אותך לעשות עסקים?
"לגמרי. אני מנהלת את החנות שלי בעבודה מאוד קשה במהלך שלושה חודשי העונה. כל יום מ- 8 בבוקר עד 9 בערב. רק בסוף העונה יש לנו זמן לנוח. יש ימים במהלך העונה שאנחנו רוצים לנסוע לעיר, אבל תמיד צריכים אותנו פה. אנשים מחכים לי. בשבוע שעבר הייתה לנו חגיגה משפחתית. רציתי לסגור את החנות אבל הלקוחות לא רצו לעזוב. קפצתי לשם רק לשעה וחזרתי לפה".
מה את חושבת על השינוי שהתיירות הביאה לכפר שלכם?
"זה שינוי חיובי כי הכול מסביב התפתח. יש עוד מקומיים שפתחו לעצמם פה עסקים בכפר והתפתחו. לפני כן, ההורים שלי עסקו בעסקי תפוחי אדמה. הם עבדו עבודת אדמה קשה מאוד. גם אנחנו עובדים היום קשה, לא פחות, אבל מקבלים יותר תמורה. לדוגמא, לפני 20 שנה, לא היה פה חשמל ולא דרכים מסודרות. המעט שהממשלה יכלה לעזור, היה באספקת חשמל שלא הספיקה אפילו לבית אחד. הפיתוח של המקום הזה והביקוש אליו איפשר לו את היכולת להעלות רמת החיים." לבסוף, ארסי מסכמת: "אנחנו מאמינים שהאלים שלחו את הישראלים אלינו".
ארסי היא דוגמא מצוינת לגודל ההשפעה של התיירות הגדולה מהמערב על כפר קטן אי שם בדרום הודו. והיא מציירת את השינוי כדבר חיובי. שלושה חודשים של עבודה קשה, לצד רמת החיים שלא הייתה קיימת בעבר.