ילדים של החיים: תופעת הפונדקאות בנפאל

"פונות אלי מספר קבוצות. ישנה הקבוצה הראשונה שהינה זוגות הטרוסקסואלים-  גבר ואישה אשר סובלים מבעיות פריון ואינם יכולים להביא ילדים לעולם, ולא מעוניינים לעשות את התהליך בארץ מכל מיני סיבות." כך מספרת עו"ד דנה מגדסי, בעלת משרד עורכי דין  המעניק סיוע בכל הקשור לטיפולים מול משרד הפנים הישראלי, ובעלת החברה "לוטוס פונדקאות"- חברה המעניקה שירות משפטי וליווי לוגיסטי של הורים מיועדים בהליכי פונדקאות בחו"ל. הסיבות לפניה לדבריה הן- הבירוקרטיה המעייפת בארץ, זמן המתנה ארוך ועלות גבוהה פי כמה מאשר במזרח.

"סיבה נוספת היא תרומת הביצית. כאשר גבר ואישה זקוקים לתרומה של ביצית, במרבית המקרים הביצית תגיע מחו"ל, כי בארץ אין כמעט תורמות ביציות. על אף שקיים חוק תרומת ביציות בארץ-הנשים הישראליות לא רוצות לקחת הורמונים ולסכן את עצמן. בארץ גם חושבים הרבה על הגנטיקה. אנחנו קהילה קטנה, בסה"כ 6 מליון, ולכן רוב הנשים שזקוקות לתרומת ביצית- מייבאות את זה מחו"ל."

 

פונדקאות מסביב לעולם

בכל הנוגע לחד הוריים ולזוגות הומוסקסואליים- האופציה היחידה אשר עומדת בפניהם היא חו"ל כיוון שהם ממילא לא יכולים לבצע הליכי פונדקאות בארץ (על פי החוק).

אך גם בחו"ל הדרך אינה סוגה בשושנים. באוקראינה ההליך מוגבל רק לסטרייטים נשואים. בארה"ב ההליך אפשרי אך יקר מאוד (מגיע עד כ-160,000 דולר). האפיק הזול והפופולארי ביותר הפך להיות במזרח. אז איפה בדיוק?

 

"בארה"ב ההליך אפשרי אך יקר מאוד" (תמונת אילוסטרציה: ויקיפדיה)

 

בהודו הליך הפונדקאות היה מותר כולם (לסטרייטים, הומוסקסואליים וחד הוריים) עד שביולי 2012 הוסיפו רשויות ההגירה בהודו סייג לחוקי ההגירה, כך שלצורך כניסה להודו  לביצוע הליכי פונדקאות נדרש הזר להצטייד מראש בויזה רפואית מסוימת. בשינוי החוקתי נקבע שויזה רפואית תינתן אך ורק לזוגות (גבר ואישה) הנשואים לפחות שנתיים, ושהמדינה שלהם אישרה באגרת רשמית כי היא תנפיק דרכון לילד שיוולד. זאת משום שבהודו אוסרים על נישואי גייז ומשום שהיו הרבה סיטואציות של אזרחים צרפתים בלגים גרמנים- שהחקיקה במדינת המוצא- אוסרת הליכי פונדקאות לגמרי, והודו הייתה צריכה להתמודד עם כל מיני תביעות של אותם הורים.

כך נולד לו מסלול פונדקאות חדש: ''מסלול הודו נפאל"- לפיו, מתחילים את התהליך בהודו, ובהמשך מעבירים את הפונדקאית (ההודית) לנפאל. שוחחתי עם מספר אבות טריים שעברו את התהליך.

הם מספרים על כך שבהודו תודעת השירות גבוהה מאוד, העלויות נמוכות, הרופאים מצויינים, הזמינות של הפונדקאיות גבוהה וההליך כבר מוכר וידוע מבחינה משפטית ולוגיסטית.

 

"כך נולד לו מסלול פונדקאות חדש: ''מסלול הודו נפאל"" (צילום: צוות האתר)

 

איציק בן 42, מבת ים, נלהב לספר לנו על התהליך שעבר שבסופו נולדה לו בת. הוא עלה מאוקראינה לפני 20 שנה. הוא תמיד ידע שהוא גיי והרבה זמן ידע שרוצה להיות אבא. "לקח לי זמן להתבשל עם הרעיון, כשש-שבע שנים בדקתי אם אני מוכן לזה, עשיתי בייביסיטר לילדים של חברים, רכשתי ניסיון. אני בן יחיד אז לא יצא לי לטפל בילדים. הורות משותפת לא התאימה לי כי לא רציתי שעוד מישהו יתערב בתהליך או שאישה זרה תרצה פתאום עוד עשר שנים לעזוב את הארץ עם הילד ואכנס לתהליכים משפטיים. האופציה היחידה הייתה פונדקאות. ברגע שמשכנתי את הדירה פעם שנייה כדי שיהיה לי כסף לפונדקאות רצו להוציא חוק בהודו שלא מאפשר פונדקאות ליחידים. עברתי על כל החברות בערך בארץ ובחו"ל שעושות פונדקאות לגייז וליחידים. דנה (מגדסי) הייתה האחרונה שהגעתי אליה והשארתי אותה לסוף כי כל החברים שעשו פונדקאות עשו דרכה ולא רציתי להיות באותו מחנה. עד חודש לפני הנסיעה אף אחד לא ידע שאני מתכנן את התהליך כולל ההורים שלי, רק חברה מאוד טובה ידעה".

 

"עד חודש לפני הנסיעה אף אחד לא ידע שאני מתכנן את התהליך" איציק ובתו

 

אז איך התגברתם על החוקים החדשים בהודו?

"זו אחת השאלות ששאלתי את החברות השונות ורק דנה ידעה לענות לי על כך" סיפר איציק.

היא אמרה שכשהחוק ההודי לא מאפשר פונדקאות ליחידים – מעבירים את הפונדקאית לנפאל וכך יוצא שהפונדקאית הודית , הביציות מאוקראינה, הזרע מישראל והתהליך בנפאל.."  אם כך, ההריון החל בהודו ובשבוע ה-28 העבירו את הפונדקאית לנפאל.

"התחלתי לספור שבועות וימים עד שיום אחד דנה התקשרה ובישרה לי שנולדה לי בת. אני ואמא שלי נסענו לנפאל לקחת את התינוקת.  דנה לא המליצה להיפגש עם הפונדקאית עד שכל הדברים סגורים. בבי"ח הפונדקאית ראתה אותנו דרך הזכוכית ולא הייתה אינטראקציה אבל למחרת היא ביקשה להיפגש איתנו- כי אצלם נהוג שנותנים טיפ בסוף התהליך".  לדבריו, הפונדקאית נמצאת בבית פונדקאיות שהוא כמו מלון, יש לה משרת צמוד והיא בהשגחה מלאה. "רציתי להזמין את הפונדקאית למסעדה או לקנות לה סארי, ואדם שמכיר אותה אמר לי שהוא יודע מהיכן היא הגיעה ואם תלך למסעדה אפילו לא תדע איך לאכול.. וגם סארי לא יהיה לה איפה ללבוש".

על יתרונות המדינה הוא מוסיף : "נפאל ,על אף שזו מדינת עולם שלישי מכירה בנישואים חד מיניים ובטרנסג'נדרים (אפילו בטופס ההגירה בכניסה למדינה קיימות האפשרויות: גבר/אשה או אחר). הנפאלים גם חמים ולבביים".

איך היתה ההרגשה אחרי הלידה?

"בנפאל עד גיל 4-5 חודשים לא מוציאים תינוקות מהבית, ואנחנו הסתובבנו עם סל קל והמקומיים התרגשו כאילו נשיא ארה"ב הגיע. לא ציפו לראות בסל תינוק.

לתינוקת קוראים ליהיא והיום היא בת שמונה חודשים ועשרה ימים. כשהגענו לבי"ח- אי אפשר לתאר את ההתרגשות שהרגשתי. ברגע הראשון שראיתי אותה היה לה מבט של אישה בת מאה שכבר עברה הכול בחיים ולא של תינוקת. הרגשתי צמרמורות. חיכינו יומיים עד שישחררו אותה. הילדה מקסימה ודומה לי שתי טיפות מים וגם לאבא שלי".

 

"הילדה מקסימה ודומה לי שתי טיפות מים, וגם לאבא שלי"  איציק וליהיא שמעין

 

משה, בן 38.5 מיהוד ובן זוגו בחרו במסלול נפאל בגלל שהוא משמעותית זול יותר. הם חובקים תינוקת בת 11 חודשים, והוא מספר שהתהליך כולו  ארך כמעט שנתיים. "היו כמובן חששות כי מדובר בעולם שלישי- חשש ששירותי הרפואה לא יהיו מספיק טובים ושלא יטפלו בפונדקאית כמו שצריך. הסוכנות טיפלה בכל העניין יפה מאוד ודאגה לצרף איש מקומי שמדבר עברית, אנגלית ושפה מקומית, כך שלא היה מחסום שפה. לשאלתי לגבי הקשר עם הפונדקאית הוא עונה- "לא היה לנו כלל קשר עם הפונדקאית. פגשנו אותה פעם אחת ואמרנו לה שלום". משה מרוצה מאוד מהתהליך ומציין- "אם הייתה לי אפשרות- עכשיו הייתי חוזר לנפאל  ושוב עושה את התהליך דרך דנה (מגדסי). היינו 6 שבועות בנפאל, טיילנו והייתה חוויה מאוד יפה וכיפית. אני מאוד ממליץ לאנשים על נפאל, היא גם מאוד זולה. בית חב"ד בקטמנדו מדהים, עצם הקבלה שלהם והכנסת האורחים היפה. הם ידעו שאנחנו בתהליך של פונדקאות ודאגו לנו כמו הורים".

 

"להכנס לתוך בועה"

עברתי לשוחח עם גיל (40) ובן זוגו תום (30) מחיפה. שניהם אנשי טיפול שהפכו לאבות לתאומים לפני ארבעה חודשים: ליה (בת) ועילי (בן). "זכינו בגדול" אומר גיל. הם הגיעו לדנה דרך חבר טוב שהיה במחזור האחרון של אלה שעשו את כל התהליך בהודו. הם כבר עברו את התהליך בנפאל.  גיל מספר: "הייתה גם אפשרות של תאילנד בזמנו לזוגות חד מיניים אבל מאוד סמכנו על דנה שנפאל זה המקום  הטוב ביותר ללכת עליו. היו גם אפשרויות של מקסיקו וקפריסין אבל לא היה להם שום רזומה. בדקנו איפה יהיה הכי פחות מסובך. הייתי בנפאל לפני 20 שנה והייתה לי פינה חמה בלב השמורה לנפאל וכך החלטנו על נפאל. כמובן שהיו חששות מכך שזו מדינת עולם שלישי, אך הרצון יותר חזק מהחשש". עניין העלויות שיחק גם הוא תפקיד: " מסלול ארה"ב עולה פי 3 ולא היה ריאלי עבורנו. הבנו שיש בי"ח אמריקאי בנפאל שהוא די מתקדם וכבר שמענו על זוגות שעברו את התהליך בהצלחה".

 

"הייתה לי פינה חמה בלב השמורה לנפאל וכך החלטנו על נפאל"', גיל על הבחירה האמיצה

 

מתי נודע לכם שיש לכם תאומים?

גיל: "ידענו נורא מהר שיש לנו תאומים , כשהגיעו התוצאות של ביתא הן היו נראות גבוהות מאוד בשביל אחד והבנו שכנראה יש תאומים. אני חייב להגיד שכמה שנפאל נשמע 'סקסי' זה לא היה סקסי בכלל. כשהגעתי לשם בתור אבא- יש את כל העניין של זיהום האויר ודברים שבכלל לא חשבתי עליהם בגיל 22".

גיל מספר כי לא יצא להם להיות בלידה.  התהליך אומר שברגע שהפונדקאית מקבלת צירים מודיעים להורים. "הזמנו כרטיס בערך למועד הלידה, ובסופו של דבר הלידה יצאה קרובה מאוד למועד הטיסה. עשינו קצת סלטות לשנות והגענו לראות אותם 48 שעות אחרי שהם נולדו. היה לנו קשה מאוד עם המחשבה שיהיו לבד. הם נולדו 2.5 קילו, היה בהתחלה זיהום קל והם נשארו בבי"ח עשרה ימים.  בבי"ח שם מאוד נוקשים לגבי כניסה של אנשים לחדר התינוקות והיה לנו קשה עם זה, לא כל כך יכולנו להחזיק אותם כי הם היו מחוברים לכל מיני צינורות. זה היה מלחיץ, אבל סה"כ הצוות הרפואי שם היה טוב. במובן הזה הם לא עולם שלישי. שכרנו דירה באותו זמן לחודש ימים בקטמנדו. זה נחשב די מהר, לחבר שלי שעשה את התהליך בהודו לקח בערך חודשיים וחצי".  גיל מוסיף ומספר כי המקומיים נורא אדיבים ונחמדים אבל התנאים בנפאל על הפנים- הזיהום היום הרבה יותר גדול ממה שהיה לפני 20 שנה כאשר ביקר שם. "למרות זאת, גרנו בבניין יוקרה והרגשנו בתוך בועה, זה היה מדהים. כשיש לך כסף אתה יכול להשיג שם כל דבר ומוצאים את התנאים הטובים. גם אמא של תום ובת הזוג של אבא שלו הגיעו לעזור לנו והינו מוקפים בהמון עזרה. הלוואי וגם בארץ היה אפשר לעשות את זה-להיכנס לתוך בועה בלי לתת לכל העולם לחדור לשם ולהתערב לך בלידה, בארץ זה לא היה קורה. בזכות נפאל התאפשרה לנו ההורות לכן ישלנו הרבה הערכה וכבוד למקום הזה".