כמה תובנות הודו מזכה אותנו, וכמה טוב שכך. שירה בנסון, כתבתנו בשטח, משתפת אותנו בתובנה אחת החשובות (אם לא ה...) שהיא קיבלה בהודו – ואתם, שחררו רגע ותקראו
כתבה: שירה בנסון
לשחרר.
בהודו את לומדת לשחרר על מנת לשרוד.
לשחרר את העקשנות על ה100 רופי עם הנהג ריקשה כי זה 6 שקל וחבל על העצבים שלך.
לשחרר את התחושה שעשית משהו לא בסדר כי מישהו לא מסתדר איתך.
לשחרר ולתת לעצמך יום מנוחה למרות שכל החברים שלך הולכים למקום מדהים.
לשחרר את תחושת האשמה שמישהו התעצבן כי עשית משהו שאת רוצה לעשות.
לשחרר ולתת למחשבות בראש לרוץ עד למצב שאת פשוט בוהה ולא מבינה על מה את חושבת.
לשחרר את העצב והשמחה ולתת להם להציף אותך בכל הכוח.
לשחרר את הבחור שהכרת שהפתיע אותך לטוב ולרע.
לשחרר את העצבות שאת פוגשת חברים שבתוך הלב יודעת שלא תפגשי שוב.
לשחרר את השמחה שאת יודעת שיש אנשים שלא יצאו לך יותר מהחיים.
לשחרר את העצבים שאת מתה מרעב ולא קיבלת מה שהזמנת.
לשחרר את התסכול שאת רעבה ולא יודעת מה את רוצה לאכול ולצחוק על זה שאלו הבעיות שלך.
לשחרר את כל התוכניות שתכננת ולחיות את הרגע.
לשחרר ולקום אם משהו לא מתאים לך ולעבור מקום.
לשחרר ולהבין שאת לא יכולה לרצות את כולם, ואת לא צריכה.
לשחרר את האני האמיתי שלך וללמוד לאהוב את היתרונות ובעיקר את החסרונות.
לשחרר ולהבין שלא תוכלי לראות ולחוות הכל.
לשחרר ולהבין שאחרי כל חוויה רעה תבוא אחת טובה שתרים אותך הכי גבוהה שיש.
לשחרר ולהבין שהאוכל המים והמקלחת הקרה הם לא הצרות הכי גדולות בחיים.
לשחרר את התסכול שמגיע אליך שאת לא נרדמת בלילה מרוב מחשבות.
לשחרר את הגעגוע למשפחה ולחברים ולחשוב על הרגע שתראי אותם שוב.
ובסוף בסוף כשאת משחררת הכל את מבינה שהודו משחררת אותך לא בשביל לשרוד אלא בשביל לחיות.