אוטרנצ’ל – אוטראקהאנד

אוטראקהאנד – רקע

אוטראקהאנד (Uttarakhand) ממוקמת בצפון הודו, שעות נסיעה ספורות מדלהי, באוטובוס או ברכבת, וגובלת בהימצ’אל פראדש ממערב, בנפאל ממזרח, בסין (טיבט) מצפון ובאוטר פראדש מדרום. היא מחולקת לשני מחוזות ראשיים: גרוואל (Garwal) המערבי וקומאון (Kumaon) המזרחי.

הרים ועמקים בגרוואל. צילום: נטלי ניאגו

אז אוטראנצ’אל או אוטראקהאנד?

משמעות השם אוטראקהאנד הוא “ארץ הצפון”. זוהי מדינה צעירה יחסית בהודו, שצורפה לה ממחוזות שונים בצפון אוטר פראדש לקראת שנות האלפיים; היא אולי מוכרת לחלקכם בשם אוטרנצ’ל (Uttaranchal), שנקבע מתוך אינטרס פוליטי כשמה של המדינה לכשהוקמה, והוחלף בעקבות לחץ תושביה לשם אוטראקהאנד בעל המשמעות ההיסטורית.

אוטראקהאנד אינה גדולה במיוחד מבין מדינות הודו, אך אינה נופלת ואף עולה על אחיותיה.  בין הג’ונגלים של שפלת ההימלאיה מדרום והקרחונים שבפסגות הרכסים מצפון, נרקם לו אט אט אחד הנהרות הגדולים בעולם וללא ספק הקדוש מכולם (התנצלותנו לנהר הירדן). לצערנו העברית מגבילה אותנו להתייחס אליו כנהר – זכר, אך אין ספק שמדובר באלה- הגנגה (נהר הגנגס). נהר קדוש נוסף, שהופך בעצמו ליובל של נהר הגנגה בשלב מאוחר יותר באבולוציה שלו, הוא היאמונה (Yamuna), שנולד גם הוא בין הריה של אוטראקהאנד.

הדרך לגומוק- מקורות הגנגס. צילום: דותן ננר

אוטראקהאנד, על אתריה המקודשים השונים, מושכת אליה מליוני מאמינים ועולי רגל בכל שנה, ותיירים רבים שזורמים בעבקותיהם. כמעט בכל רכס הרים במדינה תוכלו למצוא אתר קדוש או עליה לרגל, בין אם מדובר במרכזי דת גדולים ומפורסמים דוגמת רישיקש והארידוואר ועד רמת ה”באבות” והקדושים שגזרו על עצמם חיי תענית ביערות ובהרים. לא בכדי מכונה אוטראקהאנד גם “ארץ האלים“.

אומרים שמאהאטמה גנדהי, אחרי ביקורו הראשון באזור אוטראקהאנד, טבע לה את הכינוי “שוויצריה של הודו”; ולנו נותרת השאלה מדוע בכלל עולה הצורך להשוות את נופיה של הודו, שלוקחים בסיבוב את אלו של שוויץ, עוד לפני שהפסקנו לתבל אותם בקסם ורוחניות?

אוטראקהאנד – עונה מומלצת

כיוון שאוטראקהאנד משתרעת משפלה נמוכה להרים הגבוהים, מזג האוויר בה מגוון יותר והיא מושכת אליה מבקרים לאורך כל השנה. עונת התיירות המומלצת תלויה ביעד אליו תרצו להגיע, כשאל הארידוואר ורישיקש הנמוכות ניתן להגיע כמעט לכל אורך השנה (קחו בחשבון שיולי-אוגוסט מאופיינים במונסון כבד) ואל ההרים הגבוהים מומלץ להגיע בספטמבר-אוקטובר. באופן כללי, עונת התיירות המומלצת (והנוחה יותר) היא מספטמבר-אוקטובר עד מרץ-אפריל, כשלטרקים בהרים ניתן לצאת בספטמבר-אוקטובר ומרץ-מאי.

אוטראקהאנד- דרכי הגעה והתמצאות

אוטראקהאנד נמצאת מרחק של כמה שעות נסיעה מדלהי מאוד פשוט להגיע אליה גם מפנג’אב, הימאצ’ל פראדש או אוטר פראדש.

דרה דון (Derha Dun), בירתה של אוטראקהאנד, ווהרידוואר (Haridwar), העיר הקדושה, מקושרות היטב ברכבת ליעדים שונים דוגמת דלהי, אמריצר, רג’סטאן, ורנסי וכו’. ליוצאים מאוטראקהאנד עדיף בד”כ להזמין כרטיסים לפחות יומיים מראש, כי למרות תדירות הרכבות הגבוהה, בדרך כלל הרכבות עמוסות.

בשל קרבתה של המדינה לדלהי, ניתן גם להגיע ישירות להרידוואר או לרישיקש באוטובוס, נסיעה של כ6-7 שעות.

בין הרידוואר, דרה-דון ורישיקש ניתן לעלות על מונית או ריקשה, או על אוטובוס מקומי, כשזמן הנסיעה בינהן נע בין שעה לחצי שעה.

בדומה לרכבות תמצאו גם אוטובוסים (סליפר או סמי-סליפר) לנסיעות ארוכות, אלו יוצאים בדרך כלל מתחנות שונות בהרידוואר, בהתאם לחברה שמפעילה את הקו. בין קוי האוטובוס: מנאלי ודרמסלה (אליהן אין רכבת והנסיעה היא באוטובוס בלבד), ג’ייפור ופושקר, ורנסי וכמובן, דלהי.

אוטראקהאנד – יעדים מרכזיים

הנוף המגוון וההיסטוריה העשירה של אוטראקהאנד מושכים אליהם אלפי תיירים כל שנה. רבים מהאתרים מוכרים ומפורסמים, ומהם גם אתרים פחות מוכרים. רובנו מכירים את השם רישיקש עוד לפני שהגענו להודו, ובטח עוד לפני שידענו מי זאת אוטראקהאנד.

דרה דון (Dehradun)

בירתה של אוטראקהאנד אשר נמצאת בעמק דון (Doon) ומכאן שמה (‘מחנה בעמק’), שם שקשור דווקא לשורשים הסיקים של העיר. דרה דון אינה יעד תיירותי מרכזי, ואם תגיעו אליה זה כנראה כדי להחליף אוטובוס או רכבת; היא מקושרת היטב ברכבות ואוטובוסים ליעדים תיירותיים רבים החל מרישיקש והארידוואר, לדלהי, פנג’אב והימצ’אל פראדש. עבור ההודים דרה דון היא מרכז חשוב, עם קולג’ים רבים אליהם מגיעים סטודנטים גם מהכפרים הנידחים ביותר באזור. אם בכל זאת לקחתם יום או שניים להכיר את דרה דון, תוכלו לבקר במקדשים שונים כמו טפקשוואר (Tapkeshwar) שנבנה לכבוד האל שיווה, ראי ראם דרבאר (Rai Ram Darbar) הקדוש לסיקים, מוזיאונים שונים ואף מרכז גיאולוגי של הרי ההימלאיה.

הרידוואר (Haridwar)

העיר ממוקמת על גדות נהר הגנגס הקדוש ומהווה מוקד עלייה לרגל עבור מליוני הינדים בשנה, וחוויה בלתי נשכחת עבור תיירים. היא נחשבת לאחת משבעת האתרים הקדושים בהינדו ומהווה אחת מתוך ארבעת הלוקיישנים של הקומבה-מלה, אולי הפסטיבל הדתי המפורסם ביותר בעולם. אך גם ביום חול הארידוואר מטריפה את החושים עם טקס הפוג’ה המסורתי שמתנהל מידי ערב.

הפוג’ה המפורסמת בהארידוואר. צילום: נטע ארזי

רישיקש (Rishkesh)

עיר קדושה בשיפולי ההימלאיה שמושכת אליה עולי רגל רבים. זהו המקום בו נהר הגנגס עוד נקי (יחסית), מימיו רגועים והוא מזמין לטבילה והיטהרות. מעבר להיותה עיר קדושה היא גם מהווה יעד תיירותי מפורסם מאד בהודו כולה. היא מהווה מרכז יוגה עולמי ומוקד רוחני עבור הודים ותיירים זרים כאחד. בסמוך לעיר הסואנת נמצאים ראם ג’ולה ולקסמן ג’ולה, אליהם מתנקזים רוב התיירים ושם תמצאו מגוון קורסים ושיעורים.

לקסמן ג’ולה, רישיקש. צילום: הילה ויצמן.

אלמורה (Almora)

אלמורה היא עיירת היל סטיישן הממוקמת בראש רכס גבעות במחוז קואמון שבמערב אוטראקהאנד. ייחודה של אלמורה כהיל סטיישן טמון בהיסטוריה העשירה שלה, ובכך שלא הוקמה על ידי הבריטים כעיירת נופש בלבד. אלמורה שוכנת לרגלי ההימלאיה וסביבה ישנם מקדשים רבים, חלקם בני מאות שנים. הנופים הנשקפים ממנה עוצרי נשימה.

מאלמורה ניתן להמשיך כעשרה קילומטרים לקאסר דיווי

הנופים באזור אלמורה וקאסר דיווי. צילום: אייל שי.

קאסר דיווי Kasar Devi))

קאסר דיווי הוא כפר קטן, במרחק של כ-10 ק”מ מאלמורה המספק חוויה אולטימטיבית של שקט ושלווה אל מול נוף ההרי ההימלאיה המדהים. באזור קאסר דיווי ניתן לצאת לטיולים רגליים, לבקר במקדשים מקומיים יפים ו.. פשוט לחיות.

קאסר דיווי מפורסם בעיקר בזכות שאפשרות “לשכור דירה” יחד עם תרמילאים נוספים, לבשל ביחד ולטעום קצת מחיי שיתוף במהלך הטיול.

מקדש באזור קאסר דיווי. צילום: אייל שי

אוטראקהאנד – סיכום

אוטראקהאנד אולי פחות מוכרת בשם, אבל היא מספקת חוויה הודית בלתי נשכחת, ונחקקת בזכרונם של תרמילאים רבים שטיילו בהודו. המדינה המדהימה הזו רק מחכה לכם שתבואו לגלות אותה: בהליכה ברגל בין פסגות ההימלאיה, בטבילה בנהר הקדוש בעולם או בעמידה על הראש בבירת היוגה העולמית. לאוטראקהאנד יש את הכל. נותנים לכם, לא תיקחו?