Categories
ללא קטגוריה

אחות ליבי

מה קורה בהודו אם ההורים לא אישרו את החתן המיועד? שמרית חזן והבי מספרת לנו הפעם על הספר "אחות ליבי" אשר עלילתו מתרחשת בכלכלתה. על איך זה להיות בת, אחות, ילדה ואישה במשפחה, שבה כמעט כולן נשים – ועדיין בכל זאת, להיות נתונה לפיקוח צמוד ואישור על כל דבר קטן בחייך

הנוהג ההודי המוכר לכל הישראלים הוא שאחרי שתי השאלות הקבועות  what is your sweet name וכן which country you from מגיעה השאלה האלמותית- are you marry  ולא סתם. היחס לנישואים בהודו ברציני, ולכן זה תפקידם המוטל על המבוגרים והאחראים ולא על צעירים קלי דעת. בתוכנית הטלויזיה האהובה Satyameva Jayate (מנטרה שפירושה האמת תמיד תנצח) בהנחיית השחקן אמיר חאן ("שלושה אידיוטים", "דנהגל", "פי קיי" וכו'). נושא אחד התוכניות היה על נישואי אהבה בניגוד לתכתיב החברתי של נישואים מוסדרים. אחד הזוגות היה גבר קטוע רגל ששכר דירה אצל משפחה עשירה והתאהב בבת של בעל הבית העשיר. ההורים התנגדו בתוקף להתאהבות "העצמאית" והזוג החליט לברוח ולהתחתן. מאותה נקודה, הפכו החיים שלהם לגיהנום – כל כמה ימים הם עברו לעיר אחרת- דרה דון, דלהי, אגרה, מייסור וכו'. הכל מפחד ממשפחת הכלה שמחפשת לפגוע בהם ולהרוג אותם. אפילו המשטרה משתפת פעולה עם המשפחה ועצרה את הבחור, היכתה אותו, מנעה אוכל ושתייה ודרשה שוחד כדי לשחררו. אך למרות הסבל, שלא נרגע גם אחרי שנתיים, הבחורה זוכרת בחיבה את הזמן עם משפחתה, את זה שנחשבה "המרגלת של אבא בבית" ואת אחיותיה, והיא מקווה עדיין, אולי קצת בנאיביות, שהמצוד האובססיבי לפגוע בהם ייפסק ושהורים פשוט יקבלו אותם. פשוט אבל לא. זהו גם הפתיח של הסיפור שלנו. עד כמה אפשר להסתכן ולסטות מהמסורת וממה שמקובל בחברה ההודית – ובמיוחד אם את אישה בין חבורה של נשים?

 

הסיפור שלנו פורש את סיפור ההתבגרות של סודהה ובת דודתה אנג'ו, מילדות צעירות בכלכלתה ועד היותן נשים נשואות ואמהות. סודהה ואנג'ו מוקפות בנשים בלבד-  דודה אלמנה שגרה איתן ומשרתת נוספת. שני האבות החליטו להצטרף להצעה מפוקפקת, לשלם מראש על מסע לכריית אבן אודם הנדירה – אך נהרגו בדרך לא ברורה לפני שהספיקו לחזור. וכך בבית שכולו נשים, למעט הנהג, החיים מתנהלים אחרת. כל יום הוא מאבק יומימי על זכויות קטנות- ללכת לבד ללא ליווי למקומות, הזכות לסיים את הלימודים, הזכות ללכת לקולג', הזכות לבחור עם מי להתחתן, וכו'. אך למרות המכבש המנומס אך הבלתי מתפשר, כל אחת מהבנות מצליחה לגבש את זהותה השונה. אנג'ו האהובה ועתירת תשומת הלב מאימה, נהנית ממרדנות ומתגליות חדשות – ודווקא סודהה, שזוכה למנות קמצניות של יחס וחמלה מאמה, משתדלת ללכת בתלם ולנסות להסכים עם החוקים הביתיים.

אירוע תמים לכאורה, בו אנג'ו משכנעת את סודהה לברוח לקלונוע ללא השגחה וללא רשות מפגיש בין סודהה לאשוק ומציתה אהבה סוערת. המעשה "החמור" עושה ריסטרט לחייהן, כל אחת מהן נענשת באופן אחר (מבלי לגלות לכם איזה) אך סודהה מענישה גם את עצמה. בהתחלה היא מתכננת לברוח מייד ולהתחתן עם אשוק, אבל גילתה סוד על על המוות של אביה וזה מעורר בה תחושת אשמה והיסוס, ורצון איכשהו לכפר על מה שהיא מחשיבה כחטא כלפי המשפחה. ההענשה העצמית שלה והניסיון לחיות כלפי חוץ עם התכתיבים החברתיים, יוצר מארג של סודות ותחבולות שהשיבוש הצפוי שלהם מחמיץ את הלב כל פעם. מחשבות, תכנונים וניסיונות להשיג את הכל, והנסיון לרצות ולהיות בסדר לא מצליח, בטח שלא לאורך זמן. מהצד מסב כאב וצער על הפספוס ועל הזדמנויות שחולפות.

חתונה הודית. צילום: רשף סקלי

אחד הדברים המעניינים בספר, הוא קהות החושים לסבל. למרות שזהו ספר של נשים שחלק מהן חוו את אותן התמודדויות או קשיים הן לא חוסכות זאת מהכלות שלהן או מבנותיהן. אמה של סודהה, שברחה בעצמה עם בעלה מבית משפחתה והתחתנה בסתר, כ"כ כועסת על סודהה ולא מצליחה לחוש אליה מעט אמפתיה. החמות של אחת הבנות שהיא בעצמה אלמנה, לא מהססת לדרוש הפלה כשמתגלה שהתינוק הוא בעצם תינוקת וכן הלאה. חוסר החמלה הזה והשחזור של הסבל גם על דור ההמשך מעציב מאד. אפשר לתלות כל אחד מהמקרים בחוקים החברתיים ובכך שהחברה ההודית חיה בתוך מסגרת מאד ברורה של כללים חברתיים מקובלים, אבל נראה שזו תשובה קלה מידי. הקורבן האישי של כל אחת מאותן נשים לא מאפשר להן לראות שיש דרך אחרת, בבחינת אדם יכול לתת רק מה שהוא קיבל. להצליח לתת אהבה, סלחנות וויתור כאשר מה שקיבלנו בעבר היה כאב, השפלה או כעס היא בבחינת נס של ממש, ורובנו לא מצליחים לחולל אותו.

 

כלכלתה. צילום: דנית ברוך

נחזור לתוכנית הטלוויזיה, שהסתיימה למרות הבכי, עם טעם מתוק. הזוג האחרון בתוכנית, התחתנו אף הם ללא הסכמת ההורים, ואלה החרימו את בתם כמקובל. ההורים חששו שהחברה תטיל עליהם כתם והם לא יצלחו למצוא שידוך לבנותיהם האחרות, הם חששו מניתוק חברתי ובכלל הם בעצמם התנגדו לנישואין שאינם מאורגנים מראש עם אדם מקאסטה שונה, תרבות שונה וכו'. אולם אחרי 25 שנה(!!!) שהזוג היה נשוי, החליטו ההורים לקבל את הבחירה של בתם, הבת עצמה עדיין לא הצליחה לצלוח את המהפך של ההורים  ומורגש שהיא עדיין טעונה מול הנטישה של ההורים, אך הם ניסו להקהות את הניתוק בחתונה הודית כהלכתה – 25 שנה אחרי לזוג הנשוי.

.

מדד הזעפרן:

שווה בהחלפת ספר אחר: לגמרי כן

משקל בתיק: בקטנה

הפרעת קשב וריכוז: טיפונת ריכוז ושורד רעש

הנקודה ההודית של הספר: כלכתה, בירת הודו בזמן הבריטים, עיר שבה שיעור יודע קרוא וכתוב בין הגבוהים בתת היבשת אך מצד שני ידועה בעוני ובצפיפות שלה. בקיצור- הודו קלאסית!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *