איך קרה שהודו הפכה למעצמת הייטק ותוכנה?

הודו הפכה למעצמה טכנולוגית, וכל זה קרה בזמן מאוד קצר יחסית. איך קרה שמדינה מתפתחת שכלכלתה הייתה במצב גרוע הופכת במהירות כזאת למדינה מעוררת יראה בכל שקשור לתחרות בתחום התוכנה והטכנולוגיה? מה הם מרכיבי ההצלחה המסחררת הזאת?

מרכיב אחד שהייתה לו השפעה גדולה על התפתחות ההייטק בהודו הוא ההתקנה של תשתית טכנולוגית ורישות חצי היבשת בסיבים אופטיים. רישות זה הביא לכך שגבולות הזמן והמרחב נעלמו כלא היו והודו חדלה מלהיות מבודדת. עובדי חברות תוכנה שיושבים בהודו יכולים היום לעבוד "לצדם" של עובדים בחברות מערביות. כלומר, שיתוף פעולה בינלאומי הפך לאפשרי.

עוד אירוע שהוביל את הודו אל עבר המאה ה21 בכל הקשור לתוכנה והייטק, הוא ההחלטה על ידי מובילי דעה ומנהיגים הודים לקדם בכל הכוח את התפתחותה של אליטה אינטלקטוקלית באמצעות הקמה והשקעה גדולה במוסדות להשכלה גבוהה בתחום הטכנולוגיה. בתי הספר המעולים האלה יכולים להתחרות היום די בקלות במוסדות ואוניברסיטאות שמציע המערב. מוסדות אלה מוציאים מתוכם בימינו חוקרי מחשב ומהנדסים מהטובים בעולם.

מרכיב נוסף, ואולי זה בעל התרומה המשמעותית ביותר להתפתחות תעשיית הטכנולוגיה בהודו הוא תופעת האאוטסורסינג (Outsourcing), העברת חלק מפעילויות של ארגונים לביצוע על ידי גופים חיצוניים. התופעה הזאת צברה תאוצה אחרי התפוצצות בועת ההייטק המפורסמת. עם צניחת המניות הבינו חברות תוכנה מהר מאוד שכדי לשרוד הן יצטרכו לקצץ  דרסטית בהוצאות המשרדיות שלהן ובכלי תוכנה. הדרך לקיצוץ הזה עברה דרך הודו. זול יותר להחזיק משרדים בהודו ולהעסיק כוח אדם הודי, שכאמור, מוכשר לא פחות מזה המערבי. 

השפעה משמעותית נוספת שזכתה להתעלמות עד לא מזמן היא התפתחות ההכשרה של מהנדסי אינטרנט ותוכנה בהודו. מחקר שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטאות הארוורד ודיוק ביקש לעקוב אחר העלייה המהירה בכמות המהנדסים ההודים ובאיכותם. הם מצאו שבתחילה החברות הבין לאומיות שהקימו משרדים בחצי היבשת, כדוגמת IBM, שימשו את ההודים למורים, או גורואים, אם תרצו. ההודים למדו מהם כיצד להכשיר ולנהל מערכות. אך ההודים לא עצרו שם. התלמידים המצטיינים לקחו את השיטות המערביות ושיכללו אותם. היום, ההודים יכולים ללמד את המערביים על הכשרה.

אז איזה שינויים הנחילו ההודים בתהליכי ההכשרה שהפכו אותם ליצרני המהנדסים המצטיינים שהם? ראשית, תהליך גיוס כוח האדם בחברות תוכנה ואינטרנט הודיות השתנה. ההודים הפסיקו לחפש קורות חיים מפוצצים והחליטו להתמקד במבחנים פסיכומטרים וראיונות עומק, שמסתבר, מספקים תמונה בהירה יותר מקורות חיים על יכולות וכישורים. במקום להעסיק רק יוצאי מוסדות השכלה יוקרתיים, ההודים החלו לגייס אנשים ממוסדות פחות מרשימים, ולאו דווקא מועמדים יוצאי מגמות טכנולוגיות, אלא גם בוגרי מדעי החברה והרוח.

כל השינויים האלה שהנחילו ההודים בחברותיהם התרחשו בעוד מקביליהם המערביים ממשיכים לגייס על פי ניסיון מוכח בתחום. מהפכה כזאת לא יכלה להתרחש ללא קיומם של תהליכי הכשרה אינטנסיביים, מא' עד ת', של העובדים. חברות הודיות רבות הפכו לאוניברסיטאות הלכה למעשה והחלו להעסיק מאות מדריכים מקצועיים.

בחברות אינטרנט ותוכנה הודיות זמן ההכשרה של עובד טרם התחלת עבודתו יכולה להגיע למעל חצי שנה. שינוי כזה לא היה יכול להתרחש במערב. המצב הכלכלי בהודו והמחירים הזולים הפכו למתנה שסיפקה להודו יתרון תחרותי ביצוא מומחי תוכנה והייטק.

הכשרה היא תהליך המשכי בכל תחום, ובמיוחד בתחום התוכנה המתעדכן בלי הרף. בחברות הייטק הודיות ההכשרה לא מסתיימת עם תחילת העבודה. עוד פרקטיקה שנהוגה בהודו היא חונכות (mentorship). באחת מהחברות המובילות, לדוגמה, כל המנהלים, כולל המנכ"ל עצמו, נדרשים ללמד את העובדים הזוטרים בחברה מספר שיעורים בשנה. מנהג נוסף הוא סקירת עבודתם של העובדים בכל פעם שמסתיים פרוייקט שבו הם לקחו חלק. דעתם של המנהלים ושל העמיתים נלקחת בחשבון. במידה ונמצאים ליקויים בתפקודו של עובד הוא נשלח לימי עיון והכשרה.

לסיכום, להפתעתו של העולם כולו, הודו השתלטה על תחום ההייטק והגיעה להישגים מרשימים בתחומים שונים, מתוכנות מחשב ועד מחקר ופיתוח. ההודים מובילים היום בהנדסה ותכנות בתחום האינטרנט, התעופה, מערכות בידור, מכוניות, נאנו-טכנולוגיה והרשימה עוד ארוכה. כנראה שלתהליך הלמידה וההכשרה של מהנדסים בחברות תוכנה הודיות היה חלק משמעותי בהתקדמות התעשייה הטכנולוגית בהודו.