בטיול קם צלם

גילי מזרחי, בן 23, גר בירושלים וטבח במקצועו.

 

גילי, מה הקשר שלך לצילום? 
לא היה לי קשר לצילום. תמיד רציתי לצלם, אבל אף פעם לא עשיתי את הצעד לקנות מצלמה.
את המטבח אהבתי מגיל קטן וידעתי שזה הולך להיות המקצוע שלי, אבל לעולם לא תיארתי לעצמי שאני אדע לצלם. כמו כישרון חבוי כזה, משהו שלא רואים אם לא מנסים. 
רציתי לנסוע להודו לנקות קצת ת'ראש, לחשוב, אבל לא וויתרתי על המצלמה. ידעתי שאני אקנה בלי ספק.אז הגעתי להודו ב-9.12 לתוך זרועותיה של גואה הלוהטת עם מוצ'ילה, גיטרה ומצלמה. ומשם הכל התחיל.

 

 

 

מאיפה הגיע העניין בצילום? 
זה התחיל כשהשתחררתי מהצבא, טרי בעולם האזרחות ושם נחשף לי העולם הזה דרך תמונות שנגלו אליי, מתמונות של חיות פרא בנשיונל ג'אוגרפיק ועד לצילומי פנים שריגשו אותי. ראיתי את זה כאמנות, זה נותן לי הרגשה של הנאה כזאת לא מוסברת לצלם תמונה טובה. אז החלטתי לקנות מצלמה די יקרה למתחילים –  זה השתלם בסוף. כפפה אל יד זה מה שהמצלמה מהווה עבורי, היא נותנת לי מה ששום דבר אחר לא היה נותן בסיפוק של תוצאה טובה.

 

"טרי בעולם האזרחות"

 

זה היה טמון בך מלכתחילה? 
בהתחלה היא הייתה מסובכת לי כל כך, לא ידעתי איך להכניס את הסוללה של המצלמה.
הייתי מצלם תמונות ורובן היו יוצאות שרופות. לא באמת ידעתי איך להשתמש במצלמה. אבל התמונה הראשונה שיצאה לי כמו שרציתי, הייתה במומבאי, כשהייתי בתחילת הטיול. הייתה ילדה קטנה שבאה לבקש ממני כסף, התחלתי לצלם אותה איזה 500 תמונות –  כולן יצאו גרועות חוץ מאחת. זה נתן לי הבנה איך לצלם תמונות ערב באור יום ברגע שהצלחתי להוציא תמונה כזאת, אבל ידעתי שזו רק ההתחלה ושיש עוד על מה לעבוד.
פגשתי במהלך הטיול שלי המון חברה שמצלמים הרבה שנים והם נתנו לי כל הזמן טיפים איך לכוון את ה iso  – ומה עיקרון התריס והצמצם ובאמת להבין מה לא בסדר בתמונה ואיך אפשר לתקן אותה. לאחר חודש של ניסיונות, תמונות מטושטשות ושרופות, התחילו להגיע תוצאות מדהימות תמונות שאני לא מאמין שצילמתי.
 

 

 

ספר על חוויות משמעותיות מהדרך שלך
בתקופת ה"הולי", צילמתי בפושקר כמה תמונות מאוד משמעותיות עבורי. אחת מהם הייתה ילד בן 14 להערכתי,י שחיפש אוכל באגם שבסוף פושקר. מיד כשראינו אותו קראנו לו, כדי להביא לו מים וקצת כסף. הוא רץ אלינו בהתרגשות בין הערימות של הזבל והושיט את ידו לעבר ידידה שלי שרצתה להביא לו את כסף. התמונה שיצאה היא בין התמונות אם לא הכי משמעותיות שצילמתי בכל מהלך הטיול של,י תמונה עם כל כך הרבה משמעות אתה רואה את האושר בעיניים שלו, אושר שלא ניתן להסביר במילים.

 

"תודה"

 

עוד חוויה משמעותית שהייתה לי בטיול שהצלחתי לצלם, "תמונת חשיפה מלאה" זה היה בכפר טוש שבעמק פרוואטי.בשעה אחת בלילה, ישבנו מחוץ לחדר מול נוף משוגע של הרי ההימלאיה. הכל היה חשוך, היה אפשר לראות את ההרים רק דרך העיניים. לא תיארתי לעצמי שמצלמה יכולה לצלם בחושך מוחלט כזה – ואז נזכרתי שיש ולימדו אותי על אופציה כזאת. לא ממש ידעתי איך לצלם אבל לאחר 20 ניסיונות הגיעה התמונה שדמיינתי בראש.

 

 

 

מה היה הרגע הכי מיוחד שלך עם הצילום במסע? 
כשצילמתי שוטר מחסה גופה של הודי בתחנת הרכבת בדרך מפושקר לקאסר דווי. אנשים הלכו כרגיל, הכל התנהל כשורה, אפילו לא עצרו להסתכל, אף אחד, פשוט העולם המשיך את שלו.
זה היה רגע כל כך עוצמתי ומלא משמעות, פתאום אתה מבין שעד עכשיו יצרת לעצמך סוג של בועה ענקית סביבך וברגע שצילמתי את התמונה הרגשתי כאילו כל הבועה הזאת התפוצצה. באותו רגע של צילום, הבנתי כמה החיים לא פשוטים לפעמים, כי הוא היה בדרך לבית שלו לאשתו והילדים אני גם דיי סבור להניח שהם ביום הראשון לא ידעו שהוא מת בכלל.

 

"העולם המשיך את שלו"

 

מה התכניות להמשך? 
בינתיים התוכניות שלי הם ללמוד בישול כמו שתמיד רציתי. 
צילום זה תחום שאני מאוד אוהב, אני ארצה ללמוד צילום או לפחות לקחת כמה קורסים, זה יכול להיות מקצוע מעניין בשבילי כי אני באמת אוהב את זה

 

 

יש לך טיפים לצלמים מתחילים?
פשוט לצאת ולהתאמן גם אם זה אומר לחכות לתמונה, להיות שם לפניה, ליצור את התמונה בראש, לדמיין איך היא תצא, ותחשבו מה איך התמונה שלכם תיראה תבנו אותה בדמיון לפני. זה עזר לי המון. יש רגע מיוחד תצלמו –  ואם לא יוצא כמו שרציתם, תנסו להבין איפה לא בסדר, תתקנו את עצמכם ורק ככה תלמדו.