הייתם בבית חב"ד? נמנעתם מביקור בבית חב"ד? האם "זה מקום נהדר, עבודת קודש נעשית שם", או שמא "מקום מעצבן, מיסיונרים שמנסים להחזיר בתשובה"? הדעות אמנם חלוקות, אבל אם תרצו או לא, בתי חב"ד הם עובדה ידועה ומשפיעה על ישראלים רבים בזמן טיולם בתת היבשת. בכתבה הבאה נבחן את הנושא ונספר לכם על אנשים שפגשנו בדרך.
בתי חב"ד בתת היבשת, שלט בהאמפי, קרנאטקה
טיול בהודו לא תמיד פשוט. לעתים כשאתם כבר שם, אחרי שהגעתם והתאקלמתם, אתם נתקלים בקשיים ומסתבכים, מוצאים את עצמכם שואלים שאלות קיומיות של מהות, מי אני ומה אני, ומדי פעם מגיע הרצון למצוא הכוונה. הדרך לתשובות משתנה מאדם לאדם; יש הבוחרים לחפש את התשובות בתרבות ובהוויה ההודית, תוך שמירה על הזהות היהודית-ישראלית, ויש כאלה הבוחרים לחפש דווקא בכתובת היהודית בהודו, בבית חב"ד. חסידות חב"ד היא אחת החסידות הגדולות בעולם והיא קיימת במדינות רבות. המשמעות של חב"ד היא חכמה, בינה ודעת. החסידות הקימה המוני בתים שמרכזים פעילות יהודית שונה, בין היתר תפילות, ארוחות שישי, אוכל כשר ועוד.
כן, בהודו כמו גם בדת, אין רק שחור ולבן. יש גם אפור, ומגוון צבעים אחרים
צילום: איתמר ייחיה
צילום: איתמר ייחיה
רן צרפתי, מסורתי בן 26 המתגורר בדרום, טייל בהודו טיול מדהים ומספר על חווייתו בבתי חב"ד: "זה מקום טוב, מקום עם אוכל טוב וכשר, יש עם מי לדבר, לשתף, נותן אופציה למטיילים להתארגן יחד. מקום שמספק לך תשובות לצרכים רוחניים. זה טוב שיש בית חב"ד בעולם, ובהודו בפרט. זה מזכיר לישראלים מאיפה באנו. אסור לנו לשכוח מאיפה אנחנו באים." אירוע מרגש שרן זוכר הוא חתונה של זוג שחיתן הרב דרור בבית חב"ד דהרמסלה. "זה היה מרגש עד מאוד, והיו לי בעיקר חוויות חיוביות מבית חב"ד", מסכם רן.
חתונה יהודית נוסח הודו, דרמסאללה. צילום: רן צרפתי
נטלי זיגל, בת 26 מצפון הארץ, טיילה בהודו לפני 5 שנים ובטוחה שתחזור שנית,
אך היא לא התחברה כל כך לבתי חב"ד. נטלי מגיעה ממשפחה חילונית, עם אב שגדל כדתי וחזר בשאלה. "התבגרתי והבנתי שלא הכול שחור או לבן, ויש גם אפור." לכן, החליטה לבדוק את חוויית בית חב"ד ומספרת: "טיילתי עם ג’גרה, בחור מקסים מהולנד, אתיאיסט שמתעניין בדתות באופן כללי, ובדת היהודית בפרט. הוא רצה להשתתף בקבלת שבת שהתקיימה ביום שישי. בהתחלה היה נחמד, לא הייתה כל נגיעה לדת בשיחה, הדבר מצא חן בעיניי והרגשתי סוג של קבלה. ג’גרה דובר האנגלית חבש כמובן כיפה, וכשהתיישבנו לאכול רכן לעברי הרבי, ושאל אותי אם הבחור יהודי. הסברתי לו שלא, אבל שהיהדות מסקרנת אותו מאוד. לאחר הבירור, הרבי אמר שלא מקובל שגויים ישבו סביב קבלת השבת, ובמילים אחרות ביקש מאיתנו שיעזוב". נטלי נפגעה עמוקות: "הסתכלתי עליו בתדהמה ולא נאמרה עוד מילה. עזבנו בלי להסתכל לו בעיניים". המקרה עורר אצל נטלי אנטגוניזם לגבי בתי בחב"ד בהודו. "ניסיתי, אבל קיבלתי סטירת לחי מצלצלת, הבנתי שטוב לי בדרך שלי ואין לי שום סיבה לנסות ולהתקרב, והמקרה הזה רק חידד את מה שחשתי לפניו", והיא מסכמת: "כשאחזור להודו, כף רגלי לא תדרוך בבית חב"ד, בוודאות."
נותנים מעבר. לוח מודעות בכניסה לבית חב"ד האמפי
צילום: דני אברהמי
צילום: דני אברהמי
איתמר ייחיה, דתי לשעבר המתגורר בדרום, מחובר להודו בכל רמ"ח איבריו, וביקר בה פעמיים. בבתי חב"ד בהודו היה מעט, ולא ממש נקשר: "מדי פעם הגעתי לתפילות, ובשביל לאכול בשר כשר כששמרתי כשרות בטיול הראשון. אני חושב שזה דבר יפה, והשאלה איך עושים אותו. יש בתי חב"ד שכופים דת. טיילתי בקטמנדו והיה בית חב"ד נהדר, לא כפו עלי להקשיב, יכולתי לבוא רק לארוחה ולא לתפילה, מן גישה של ‘תבוא ותלך מתי שאתה רוצה’, וגם בחיוך. אני אוהב את הקונספט של בית חב"ד, אך יש לי בעיה עם הדרך. אבל תפילת שבת תמיד נותנת הרגשה טובה."
לא צריך מילים… צילום: אייל לבקוביץ
איתמר מספר גם על מקרה בבית חב"ד בדרמקוט: "התיישבנו לאכול, וניגש אלינו אדם מהארגון ושאל אותנו: ‘נו, גם אתם באתם לחפש את עצמכם?’ מאוד נפגענו מהאופן שבו נאמרו הדברים, במן זלזול מופגן, כאילו כל אחד שבא להודו איבד את הדרך ובא לחפש את עצמו. ענינו שההפך הוא הנכון, אנחנו יודעים בדיוק איפה אנחנו ומה אנחנו עושים."
בית יהודי או כפייה דתית? צילום: איל לבקוביץ
אייל לבקוביץ’ מחיפה טייל בהודו 3 פעמים: "הייתי לא מעט בבתי חב"ד. זה המקום שכולם נפגשים. הקטע הדתי ממש לא עניין אותי. זה היה בשביל הארוחה וההוויה עצמה. האנשים שם בעלי כוונות נהדרות, אבל הם די מיסיונרים ומנסים לתפוס את החבר’ה המוחלשים והאבודים ולקרב אותם לדת. מאוד נהניתי בבתי חב"ד, ולא חוויתי תקרית. אני חושב שבית חב"ד עושים הרבה דברים נפלאים ונותנים ליהודים את ה’ביחד’. הם עושים עבודת קודש, עוזרים למטיילים בצרה, ונותנים סביבה תומכת. מיסיונריות היא לא בהכרח דבר רע, זה תלוי בהגדרה".
ארוחות שישי, שבת וחג. בית חב"ד דרמסאללה. צילום: רן צרפתי
דני אברהמי טייל בהודו פעמים רבות, מלווה מטיילים היוצאים למסע בהרצאות ודרך האינטרנט, שיתף אותנו בדעתו: "לבתי חב"ד 2 אג’נדות – פנימית וחיצונית. החיצונית, מקום מפגש לישראלים וליהודים. מקום להעביר מידע, לשמור דברים, לאכול ביחד ארוחת שישי, שבת או חג. זה דבר חיובי בעיניי. הפנימית, קמפיין החזרה בתשובה והצלת נפשות. אישית, הדבר מקומם אותי וגורם לי לאנטגוניזם לגביהם". דני מביא סיפור מדלהי בשנת 2008: "בארוחת פורים הנחגג ביחד עם ההולי, הסביר לי חב"דניק כי חג ההולי ריק מתוכן, ושאפילו הם לא יודעים על מה הוא, ולעומתו חג פורים מבוסס וברור למה נחגג. כמובן שזו שטות מוחלטת, כיוון שלהולי משמעות רוחנית עמוקה לא פחות מפורים, וניסיונו של החב"דניק להציג את ההודים כעם ריק מבחינה רוחנית לעומת העם היהודי היה עצוב בעיני". דני מסכם: "חב"דניקים בהודו שונים מאחד לשני. לעיתים תהיתי האם הדרך שבה הם מתחברים לקהל מייצגת אותם באמת, או שזו רק טכניקה.מעבר לזה, אין רע באיים ישראלים בתוך הים ההודי, כל עוד הם במינון נכון, וזה מחמם את הלב שיש פינה ישראלית בתוך הודו הרחוקה. זה מקום טוב לשמירת המסורת היהודית. חבל שזה נעשה לעיתים קרובות בקיצוניות ובמיסיונריות, והאג’נדה הפנימית לא ממש ניתנת להסתרה".
בית חב"ד האמפי, נקודה של יהדות
כפי שהצלחתם להבין קיימות אינספור גישות ודעות לגבי העניין, ולא הכול שחור או לבן. הדברים שלעתים יקוממו אדם אחד, לא בהכרח יקוממו אדם אחר. היפה בכל העניין הזה הוא העובדה המופלאה שהודו הגדולה מכילה ומקבלת את כל הקשת הוורסטילית ואת כל נקודות המבט. יש מקום לכולם. כמו שבכבישי הודו מסתדרים באופן מקסים ומעורר פליאה המשאית, האופנוע, הריקשה, האוטובוס, הפרה, הקוף, הכלב והולך הרגל, כך גם אין סיבה שלא נצליח אנחנו לשמור על המסורת היהודית שלנו ועל הייחוד בתור ישראלים. חשוב לשים לב שאנחנו לא רומסים בדרך אף אחד אחר, ובטח שלא את ההודים שמארחים אותנו בארצם ופותחים בפנינו את דלתם באופן מקבל ונהדר. לכן, שמרו על צניעות בעודכם מטיילים, השתדלו להימנע מאמרות מזלזלות כלפי דתם או תרבותם. אנחנו אורחים, ומאורחים מצופה להתנהג בנימוס. לכן היו סבלניים וסובלניים, אפילו שלעיתים קשה, ועם זאת עשו רק את מה שטוב לכם.
אז מה יש לכם להגיד על העניין?
כתיבה: לי קקון
עריכה: דניאל שיראזי
רוצים לכתוב לאתר ? אנחנו בעיצומה של תקופת יצירת תוכן, קהילתי, מקצועי. פנו אלינו ונשתף אתכם