כשמדברים על מקורות הגנגס, מדברים על גנגוטרי. הליכה קסומה ומקודשת, אל הרי ההימלאיה- המקום בו הכל מתחיל. זוהי העלייה לרגל אל "אבן השתייה" של דת ההינדו- קרחון גומוק ממנו פורצים מי נהר הגנגס.
גנגוטרי
יחפנים קדושים לפניך. טרק הגנגוטרי. צילום: נטלי ניאגו
נהר הגנגס הוא אחד הנהרות הקדושים בעולם והקדוש ביותר בהודו. ההינדים מאמינים שהנהר הוא התגלמות של האלה הקדושה גנגה, ומי הנהר נחשבים קדושים ומטהרים. הגנגה האדירה מתחילה לזרום אי שם בהרי ההימלאיה במדינת אוטראקהנד לאורך יותר מ- 2500 קילומטרים אל מפרץ בנגל. למרות שלגנגס יש יובלים רבים ומקורות מים שונים שמתווספים אליו, הוא מתחיל בנקודה אחת ומיוחדת בגובה של 4000 מטרים- קרחון גומוק (Gaumukh) שמשמעות שמו הוא ‘פה הפרה’, כי… הוא נראה כמו פנים של פרה (לא ברור בדיוק הדמיון אבל תצטרכו לראות בעצמכם כדי להחליט). לקרחון עצמו קוראים קרחון גנגוטרי (Gangotri) וזה גם שמה של העיירה הקדושה ממנה יוצאים העולים לרגל אל הקרחון. בעיירה גנגוטרי, שנמצאת בגובה של 3050 מטרים, ניצב המקדש הגבוה ביותר והחשוב ביותר לכבוד האלה גנגה. המאמינים ההינדים סוברים כי מקדש גנגוטרי נבנה היכן שמתחיל נהר הגנגס ועל כן הוא קדוש במיוחד ומהווה את אחד מה-צ’אר דהאם (Char-Dham)- אחד מבין ‘ארבעת המקומות הקדושים’ ביותר למאמינים הינדים ואתר חשוב לעלייה לרגל. האמת שלא מדובר בדיוק בגנגס שמתחיל ישר מגומוק… לנהר שזורם מהקרחון קוראים באגיראטי (Bhagirathi) והוא מתחיל להיקרא “גנגה” רק אחרי שהוא מתחבר עם נהר אחר בעיירה שנקראת דבפראיאג (Devprayag) במרכז אוטראקהאנד. אבל הפרט הזה לא מפחית מקדושת המקום!
טרק הגנגוטרי המוכר הוא פשוט מסלול העלייה לרגל בו הולכים מאמינים רבים לראות איפה הכל מתחיל. ישנן אפשרויות נוספות לטרקים ארוכים שממשיכים מגנגוטרי וחוצים קרחונים, אך לשם כך תצטרכו ליצור קשר עם סוכנויות המתמחות בתחום ויש צורך במדריכים וציוד מיוחד.
הנופים המטריפים באזור גנגוטרי. צילום: נטלי ניאגו
גנגוטרי נמצאת בהרי ההימלאיה הגבוהים, ולמרות שבמאי יוני מתחיל להתחמם עדיין קר שם, אבל היציאה למסלול אפשרית וזו עונה טובה יחסית. בזמן המונסון הגשמים מקשים מאוד ומומלץ לא לצאת למסלול, בעיקר בגלל שהדרך לגנגוטרי מאוד משובשת והגשם גורם למפולות וחסימות לאורך הדרך. תקופה נוחה נוספת ליציאה לגנגוטרי היא מחודש ספטמבר עד תחילת נובמבר (ובנובמבר כבר נהיה קר! תתלבשו טוב).
ההגעה לגנגוטרי היא עניין של יום או יומיים. אפשרות אחת היא להגיע לאוטרקאשי (Uttarkashi). מהתחנה המרכזית של רישיקש תצטרכו לעלות אוטובוס מקומי (לוקאל) לנסיעה של כ7-8 שעות עד לאוטרקאשי. מחיר הנסיעה באוטובוס הוא כ-150-200 רופי. אפשרות אחרת היא לעלות על מונית משותפת מעמדת המונית המשותפות ברישיקש (ליד מלון נטראז’), המחיר הוא כמה מאות רופי. מאוטרקאשי אפשר לעלות על אוטובוס מקומי או ג’יפ משותף לנסיעה של כ5-6 (כתלות בתנאי הדרך המשובשת).
מרישיקש יש גם אוטובוסים ישירים לגנגוטרי- 12 שעות נסיעה (לא קל בכלל!) במחיר של כ-250 רופי. האוטובוסים לגנגוטרי ואוטרקאשי יוצאים בשעות הבוקר המוקדמות.
הדרך המשובשת בין גנגוטרי ואוטרקאשי. צילום: נטלי ניאגו
הטרק כולל הליכה הלוך חזור- סה”כ כ40 ק”מ. בדרך כלל את העלייה לקרחון ואת החזרה לגנגוטרי עושים ביום אחד (יותר קל לרדת).
קרחון גומוק נמצא מרחק של כ-19 ק”מ הליכה מגנגוטרי- מרחק שמתארך משנה לשנה כיוון שהקרחון נעלם במהירות. מי שיצא למסלול בוודאי ישים לב לשלל סימנים שהצביעו על מיקומו של הקרחון בעבר.
דבר ראשון שתצטרכו לעשות בהגיעכם לגנגוטרי הוא להתאקלם. מכיוון שגנגוטרי ממוקמת בגובה של מעל 3000 מטרים, חלקכם תרגישו בחילה קלה וכאבי ראש. תהיו חייבים להסתגל לגובה לפני שתצאו למסלול אז קחו בחשבון יום מנוחה בעיירה לפני הטרק. ביום הזה תוכלו להסתובב בעיירה הנחמדה, לבקר במקדש ולהוציא את האישורים הדרושים לטרק (פירוט בהמשך). יש במקום הרבה גסטהאוסים כך שאין מה לחשוש.
סתיו בהימלאיה-טרק הגנגוטרי. צילום: נטלי ניאגו
המסלול מתחיל מגנגוטרי עצמה. אחרי המקדש ישנן מדרגות שמובילות לשער – זהו תחילת המסלול ונקודת הביקורת של השמורה, שם תידרשו להראות את האישורים. שימו לב שאם שכרתם מדריך אתם משלמים גם את הפרמיט שלו, אבל המסלול ברור ולא באמת צריך מדריך.
המסלול פשוט ומסומן היטב, וילוו אתכם הודים שונים שמייצגים את כל קשת האנשים בהודו: סגפנים יחפים שברשותם רק כלי קדוש קטן, משפחות עם ילדים, נשים זקנות שנישאות באפיריונים או על גב חמורים. חוויה אנטרופולוגית מעניינת!
מבחינת המסלול, יש אפשרות לינה בכפר במרחק 9 ק”מ מגנגוטרי- צ’ירבאסה (Chirbasa), אך מומלץ להמשיך במסלול עד בוג’באסה- Bhoj Bhasa, מרחק של 14 ק”מ מגנגוטרי. זו הליכה ארוכה אבל לא קשה וניתן לעשות את המרחק הזה ביום אחד. לינה בבהוג’האסה אפשרית במחנה אוהלים קבוע, בקמפינג (אם אתם מביאים ציוד מתאים), באשראם או בבית הארחה ממשלתי.
ביום השני בדרך כלל עולים 4-5 ק”מ נוספים עד הקרחון (שמתרחק משנה לשנה) וחוזרים את כל הדרך. יש אפשרות נוספת לטפס על הקרחון לטאפוואן (Tapovan) שבגובה 4500 מטרים. במקום גר באבא כבר במשך כמה שנים. כדי להגיע לטאפוואן חייבים מדריך מקומי!
קרחון גומוק. צילום: Barry Silver
מסלול העלייה לרגל עובר דרך שמורה טבע ועל כן יש להוציא פרמיט, או באוטרקאשי או בגנגוטרי עצמה. הסיבה היא שיש הגבלה למספר האנשים המורשים להיכנס לשמורה מידי יום. את האישור מוציאים יום לפני היציאה לטרק כדי לא לבזבז זמן יקר בבוקר ולנצל את כל היום. הפרמיט הוא עבור יומיים-שלושה בלבד, אתם לא יכולים להישאר בשמורה כמה שתירצו ולכן ברגע שאתם מוציאים את הפרמיט אתם חייבים לצאת ביום למחרת אחרת לא תספיקו לחזור לפני שהפרמיט יפוג תוקף.
כיוון שמדובר בשמורת טבע והפקחים לא רוצים שהעולים ישליכו זבל בכל מקום, יספרו לכם את בקבוקי הפלסטיק ותידרשו לשלם פיקדון עבור כל בקבוק פלסטיק שתכניסו לשמורה. הפרמיט עולה כ-600 רופי.
טרק הגנגוטרי הוא אחד המסלולים המפורסמים במדינת אוטראקהאנד. גנגוטרי משלב גם נוספים מטריפים של ההימלאיה הגבוהה, גם גובה וגם חוויה של התרבות המקומית ודת ההינדו. בקיצור- יש בה הכל.