בפינתנו ״דקה עם קאלו״ אריאל שפיגל, כתבתנו מהשטח, שואלת את קאלו (שהגיע אלינו מפושקר והגשים את חלומו לפתוח בגליל מסעדה הודית), שאלות כיפיות ומרתקות כאחד, ועל הדרך מקבלת ממנו הארות על החיים עצמם – ומה יכול להיות יותר כיף מלראות את זה מצולם בוידאו. הפעם, קצת על סנסקריט, על תזונה טבעונית – שמסתבר שכבר הייתה קיימת שנים רבות אחורה (3000 שנה!)
למי שפספס את הפרק הראשון, כמובן שפינקנו בלינק בתחילת הכתבה. תהנו
כתבה: אריאל שפיגל | עריכה: סיגל קריב
בפעם הקודמת התקלתי את קאלו בשאלות גורליות ואילצתי אותו לבחור בין אלו גובי ופאלאק פאניר, בין פלאפל לסמוסה – ולקינוח, דרשתי שמישהו סוף סוף יסביר לי מה ההבדל בין צ׳פאטי לנאן.
למי שפספס לחצו כאן
אז גיליתי שלקאלו יש חוש הומור בריא, אבל זה ממש לא הכל.
התרשמתי לגלות שקאלו למד 16 שנים סנסקריט – שפה שנחשבת למקבילה ההודית ללטינית; לא כל כך השתמשו בה כשפת דיבור ביום יום מלבד מלומדים מחלקים שונים של הודו. הסנסקריט הייתה השפה של טקסטים פולחניים ושל מזמורי הוודות, של שירה וספרות הקדומה, המדע, הדת והפילוסופיה.
במילים אחרות – הוא ממש חכם ויודע מלא דברים סופר מעניינים ועתיקים, מאגר עצום של ידע.
לכן, זה לא מפתיע שבמהלך השיחה שלנו עלה לא מעט עניין המזון ככלל והאוכל ההודי בפרט – והסתבר לי שגם בנושא הזה יש קשר ללימודי הסנסקריט שלו:
״בריאות, אוכל, איירוודה, אלה דברים שלמדתי מזמן, כשלמדתי בבית ספר וגם באוניברסיטה – וגם בלימודי סנסקריט כשלמדתי להיות רב. נכון שבסוף נהייתי טבח ושף ומסעדן, אבל מגיל קטן יש מטרה ללמד אותך מה לאכול ומה לא לאכול.״
הוא מספר שההתעסקות וההתכווננות החדשה של העולם לכיוון טבעונות-צמחונות-בריאות ומודעות לאוכל, לא מפתיעה אותו בכלל. לדבריו, הכל קיים וידוע מזמן באיירוודה, לפיה, יש את כל מה שצריך במזון הצמחוני.
״תביני איזה מטורף, גם לפני 2000-3000 שנה, כשהבאבא שלנו בנה לנו תפריט – הוא בנה את זה בלי בשר בלי ביצים ובלי דגים. אז תביני איזה מטורף, היינו וגאנים לפני 3000 שנה!״
בעניין הגבינות קאלו מוסיף, ״הן נכנסו לפני אלף שנה אולי… העתיקים ההודים לא נראה לי אכלו כל כך גבינות, לא היו מבינים בזה. הם היו שותים חלב ו׳גי׳ (חמאה מזוקקת של ההודים, 100% שומן, הנחשבת לבריאה מאוד). לימדו אותנו באיירוודה או לאכול שומן 100 אחוז או לוותר עליו. כל מה שבאמצע – לא בריא.״
.jpg)
בנימה אישית, אני אוהבת אוכל כמעט מכל סוג, העיקר שיהיה טבעוני. מעולם לא עצרתי לחשוב על הגלגולים של המנה שלי, ההיסטוריה העתיקה שעומדת מאחוריה ובטח שלא על ׳הבאבא שבנה את התפריט׳. אבל יש משהו בהחלט מטורף במחשבה על אותו באבא, שאני אולי לא חושבת עליו – אבל באיזשהו אופן הוא כן חשב עליי; וככה זה בעצם עם כל אדם שמכין עבורנו אוכל – והוא אחראי על האנרגיה שאנחנו מכניסים לגוף.
אז כדאי שתהיה אנרגיה טובה, אה?
וכמובן, לא נסיים בלי דקה עם קאלו, והפעם, טיפ מיוחד – הסוד למטבח ההודי!