החודש מלאו 96 שנים להולדתו של ראווי שנקר. האיש שלימד את ג'ורג' האריסון את נפלאות הסיטאר וכונה על ידו "הסנדק של מוסיקת העולם". איך מוסיקאי אחד מהודו השפיע על חלק גדול מהמוסיקה שאנחנו שומעים גם היום?
לפני חמישים שנה התרחש שיתוף פעולה שעיצב את עולם המוזיקה מחדש. המפגש הגורלי התרחש בלונדון בשנת 1966, כאשר נגן הסיטאר הדגול מהודו הרחוקה, ראווי שנקר, נפגש עם בן המקום, ג'ורג' האריסון, הגיטריסט של להקת "הביטלס".
החיבור ביניהם לא היה מקרי, משום שהאריסון נחשף לנגינתו של שנקר, כאשר חבריו השמיעו לו אותה כמה שנים לפני כן. כך האריסון החל לנגן על סיטאר. בעקבות המפגש ביניהם, נסע האריסון עד למומביי, כדי ללמוד על הכלי מן המאסטר הדגול.
החשיפה הראשונית של האריסון לנגינה של ראווי שנקר הולידה את השיר "Love You To" באלבומם של "הביטלס", "Revolver" בשנת 1966, שנפתח בנגינת סיטאר. לאחר נסיעתו של האריסון למומביי, אף נולד השיר "Within You Without You" שנשמע כמו מנטרה הודית וכיכב באלבום "Sgt. Pepper`s Lonely Hearts Club" בשנת 1967, שגם זכה בגראמי באותה שנה.
ג'ורג' האריסון, הנשיא פורד וראווי שמבצבץ בפינה. צילום: ויקיפדיה
עבור אוזניים צעירות השילוב המוסיקלי בין מזרח למערב נשמע היום מובן מאליו, אך לפני שישים שנה, לא היה מקובל לשלב כלי נגינה וסגנונות מרחבי העולם באותה הפקה מוסיקאלית. אמנם היו חידושים מסוימים, כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות, אבל עדיין לכל סגנון היה את הזרם המרכזי שבו הוא שמר על עצמו.
אז מה בעצם אפשר למוזיקאי ההודי להכניס משמעות חדשה למוזיקה ולשתף פעולה עם נגנים מכל רחבי העולם? כדי להבין איך בחור צעיר מהמזרח הרחוק הנגיש לעולם המערבי את המוזיקה ההודית, יש להתחקות אחר עברו.
ראווי נולד בוראנסי ב7 באפריל 1920 בשם ראבינדה שנקר צ'אודרהי. הוא היה נצר למשפחת אצולה הודית והצעיר מבין שבעה אחים, ששניים מהם נפטרו בילדותם. אחיו היו רקדנים בלהקה והוא יצא עמם לסיבוב הופעות עם להקה המנגנת מוסיקה בנגלדשית.
במהלך סיבוב ההופעות העולמי עם להקת המחול של אחיו, הוא נחשף למוסיקאי אלוודין קאן, שלימד אותו את רזי הסיטאר. בעקבות פטירת אימו וסיום סיבוב ההופעות, התקרב שנקר לדת והקדיש את כל מרצו ללימודי מוסיקה בכלל וסיטאר בפרט. עם השנים הוא ביסס את מעמדו כאחד מתלמידיו הבולטים של קאן, חרף שיטת הלימודים המסורתית שבה הוא לימד, שהייתה נוקשה מאוד.
בהדרגה החל לבסס ראווי שנקר את מעמדו ככוכב על בהודו ומשנות ה-50, הופיע ברחבי העולם כחלק ממאמציו להפיץ את המוסיקה ההודית במערב. הוא רצה לגרות אותם לשמוע ולחקור את סוג המוסיקה השונה שהייתה כל כך זרה להם אז. הקהל המערבי הגיב בחיוב ליוזמתו וכך הפך שנקר למוסיקאי ההודי הידוע בעולם. במקביל, שנקר החל לשתף פעולה עם גדולי המוזיקאים המערביים באותה העת. כך, הוא כתב יצירות לכנר היהודי הנודע, יהודי מנוחין, ולחלילן, ז'אן פייר רמפל.
אולם גולת הכותרת הייתה שיתוף הפעולה שלו עם להקת הביטלס ועם נגנה ג'ורג' האריסון, אשר נסע למומביי במיוחד על מנת ללמוד את הכלי עליו התמחה שנקר.
בעקבות החשיפה לה זכה בעבודתו עם האריסון ו"הביטלס", ולצד מסרים מוסיקליים של אחווה ושלום שהמוסיקה שלו נשאה, כיכב ראווי בפסטיבלי המוזיקה ההיסטוריים של מונטריי בקיץ 67' ו-וודסטוק בקיץ 69' ואף הקים בי"ס למוסיקה בעל שם עולמי בלוס אנג'לס ב-1967.
עם זאת, דרכו של רווי לא תמיד הייתה קלה והוא "קיבל על הראש" ממוזיקאים ומבקרים רבים. עיקר הביקורת הגיעה ממוסיקאים הודים קלאסיים, שלא אהבו את "ההתמסחרות" שלו, בעיקר בתקופה בה הוא שיתף פעולה עם הביטלס.
אולם, ראווי לא ממש התייחס אליהם והופיע כמעט עד יום מותו לפני ארבע שנים בדצמבר 2012. כיאה לדמותו, הוא שבר בכל מקום מוסכמויות חברתיות וכך הביע בגלוי את התנגדותו הנחרצת לשימוש בסמים בשנות ה-60. זאת בתקופה של ילדי הפרחים בארצות הברית ובאירופה, שקראה לשחרור ומתירנות בכול, כולל סמים.
"מי שמאזין למוסיקה ללא השפעת סמים יגיע לשיכרון החושים האמיתי", אמר שנקר ראווי. "זה היופי במוסיקה. אני לא מאמין שהמוסיקה זקוקה לתמריצים".
שנקר היה נשוי פעמיים, אך לא בדיוק התחייב למערכות הנישואים האלה וקיים מערכות יחסים רבות מחוץ לנישואים. מאחת מהן אף נולדה הזמרת נורה ג'ונס. מלבדה, נולד לו בן מאשתו הראשונה, המוזיקאי ההודי שובנדרה שנקר, וכן בת בשם אנושקה שנקר, מאשתו השנייה. את אנושקה הוא טיפח כיורשת שלו בנגינה על הסיטאר.
לאורך הקריירה שלו הוא גרף חמישה פרסי גראמי על יצירות שלו וכן על שיתופי פעולה. ראווי שנקר הופיע ברחבי העולם עם אריק קלפטון ובוב דילן הרוקיסטים, עם ג'ון קולטריין הג'אזיסט ועם פיליפ גלאס אמן המוסיקה המודרנית. פרס הגראמי המוכר ביותר בו זכה ניתן לו בשנת 2002 על יצירתו בקונצרט בקרנגי הול, שהוכר כאלבום מוסיקת העולם הטוב ביותר באותה השנה.
ראווי שנקר שינה לעד את פני המוסיקה העולמית. לא פלא שכונה בידי תלמידו המפורסם ג'ורג' האריסון כ"אבא של מוסיקת העולם". לכן דעו כי אם היום אתם שומעים סיטאר, בולבול טרנג או תופי פנטם בתוך כל מיני שירים עכשוויים וזה נשמע לכם טבעי והגיוני, יש להיגיון הזה אבא וקוראים לו ראווי שנקר.