הודו- שווה רופי

 

הודו חווה בעשרים שנים האחרונות צמיחה כלכלית מרשימה. לצמיחה זו תמורות ומניעים רבים אך גם עליות וירידות שמקשות על יציבותה. עד 2011 הצמיחה בהודו עמדה על כ8%, אך מאז הצטמקה לכ5% ובשנתיים האחרונות החלה לטפס חזרה והיא עומדת על 7-7.5%.

העובדה שהודו היא מדינה מתפתחת מאפשרת לה את הקצב הצמיחה המהיר. אוכלוסיית המדינה צעירה מאוד. החציון עומד על כ26. (חצי מאוכלוסיית הודו צעירה מגיל 26).  העובדה הזו אומרת שיש כח עבודה רב וזמין.

שיעור המשכילים עולה מדי שנה, כלומר מספר האנשים שיכולים לתרום לצמיחה עולה בצורה עקבית.

השפה האנגלית לא זרה להודים! הודו, כידוע, הייתה קולוניה בריטית והחינוך בה כולל את לימודי האנגלית עד היום. רמת האנגלית הגבוהה מסייעת לבריתות עסקיות בזירה הבינלאומית.

תהליכי עיור וחדשנות נרחבים בהודו מסייעים לשינוי מאסיבי בדפוסי הצריכה של ההודים. הצריכה הפרטית היא אחד מהמניעים העיקריים המושכים השקעות זרות למדינה.

הגורמים הללו גורמים לחברות גלובאליות רבות להעתיק את מרכזי השירות שלהן להודו, להקים מפעלי ייצור ולהשקיע בתשתיות המקומיות. מדובר במרכזי עסקים בערים גדולות כמו מומביי ובנגלדש שהן ברמה גבוהה וברת השוואה למחזורי הכספים של עסקים בניו יורק והונג קונג.

משנת 1991 הודו החלה בפתיחה הדרגתית של המדינה להשקעות זרות והפחתת השליטה הבירוקרטית על התעשייה. הודו מסירה בהדרגה את מחסומי הצמיחה, מעודדת שיתופי פעולה טכנולוגיים, והופכת את העסקים המקומיים לתחרותיים בשוק העולמי.

כיום הודו מדורגת ככלכלה ה-11 בגודלה בעולם במונחים של תמ"ג (תוצר מקומי גולמי- התמ"ג מהווה את אחד המדדים המשמשים להערכת חוסנו הכלכלי של האזור הנבדק) אך על פי התוצר לנפש במושגיPPP  כלומר, שווי כוח הקניה (נתון המשמש לצורך השוואה בין רמות חיים במדינות שונות) מצבה של הודו טעון שיפור. המדינה בעלת תוצר לנפש נמוך מאוד, רק 3,400$ לנפש (לצורך השוואה, בישראל הנתון הוא 33,332$ לנפש). האצת הצמיחה בהודו והתוצר הרב לא מייצרים רמת חיים גבוהה לכל האוכלוסייה. כמובן שהצמיחה מגיעה לכולם, אך בצורה יחסית היא מתרכזת אצל העשירון העליון. תופעה זו נובעת ממבנה הכלכלה שמאופיין בעסקים משפחתיים וקרטלים, בצורה כזו השחיתות בממשלה ובעולם העסקי הן כר פורה להרחבת הפערים הכלכליים.

 

שוויו של הרופי עתיד לעלות

 

הצרה של הודו- אינפלציה

אינפלציה הנו תהליך של עלייה כללית ומתמשכת של רמת המחירים במדינה או בשוק מסוים במקביל לירידה מתמשכת בערכו של המטבע המקומי. כלומר, הגדלת הפער בין השווי של רופי הודי לדולר.

אינפלציה נוצרת מאירועים גיאופוליטיים או משברים במדינות אחרות. האינפלציה בהודו גבוהה מאוד ויש לה מגוון ביטויים. אחד מהם הוא שיעורי ריבית גבוהים שפוגעים בהשקעות זרות ובצמיחה. את האינפלציה פוגשים האזרחים ההודים במוצרי המזון והאנרגיה, וזו מהווה פגיעה אנושה במצבם הכלכלי של אזרחי הודו וממקמים אותם נמוך במדד רמת החיים העולמית. לאינפלציה תגובת שרשרת שמתחילה בפגיעה בביקוש המקומי למוצרים ומגיעה לפגיעה בצמיחה הכלכלית שכמובן נשענת על הצריכה הפרטית.

שיעור האינפלציה הממוצע של הודו גבוה באופן משמעותי משיעור האינפלציה בסין וארה"ב, אך התחזיות צופות כי הפער צפוי להתמתן בשנים הבאות.

 

כלכלת הודו המסורתית

 

"מקסימום יתפסו אותנו נשלם 200 דולר"- השחיתות בהודו

במדד השחיתות העולמי, הודו ממוקמת במקום 95. (ישראל במקום ה25). בהודו כמו בהודו, יש את הדרך שלה לעשות את הדברים.

לשחיתות השלכות חברתיות שמשאירות את רמת החיים של הכפריים והעירוניים הרחק מאחור. מכוון ש"כספי הרווחה" מתנקזים למקומות שונים מייעודם (רק כ15% מהכספים שמוקצים לרווחה וחינוך ממשים את תכליתם)  אוכלוסייה זו יוצאת ממעגל התורמים להתפתחות הכלכלית של המדינה. לאנשים אלה לא מתאפשר לפתח את חינוך ילדיהם, להתקדם כלכלית ולחבור למעמד הביניים במדדי רמת הוצאה ורמת השכלה. בנוסף לכך, מואט קצב ההתקדמות המדעית והטכנולוגית של הודו, כלומר מותיר את הודו ורמת החיים של תושביה מאחור.

אפשר לייחס את זה בין היתר לחשיבה ההודית שהיא זורמת ומתפשרת, ולא מוכתבת על ידי חוקים מאובנים שמייצרים את המציאות- "סמסרה" שבה כל דבר עולה ויורד ומשתנה לעתים תכופות.

 אסור לשכוח שבהודו מונהגת תרבות הקאסטות והקארמה בה המעמד התחתון תופס את הניצול והעוני שלו כגורל שאין להתקומם נגדו. המעמדות הנמוכים לא מורדים ויוצאים נגד השחיתות שמשרתת את בעלי ההון.

ניתן לפגוש השחיתות בכל הרזולוציות: מנהג הריקשה שמעדיף לשחד את השוטר מאשר לשמור על חוקי התנועה ועד אישורי הפעלות של חברות סלולריות וכריית פחם שמתבצעים בעזרת קשרים עם מערכת השילטון. כולם משלמים לכולם כדי להשיג את מבוקשם. שיוופאל סינג ידאב, שר בממשלת מדינת אוטאר פראדש, הוקלט כשהוא אומר בכנס סגור שנועד להילחם בשחיתות באותה מדינה כי לאנשי ממשל מותר לגנוב שכן הם עובדים קשה – "מגיע להם".

מנהיג שהיה מזוהה עם השחיתות ולחיצות הידיים המהירות הוא רג׳יב גאנדי, אך עליית המחירים והמיאוס בשחיתות דחקו את ההודים לנתק את שושלת גנדי ממפלגת השלטון ולהמליך את נרנדרה מודי.

 

אזור תעשייה בהודו

 

יחי המלך החדש- נרנדרה מודי

שמו של ראש ממשלת הודו מתקשר עם צמיחה, פיתוח ושיפור המצב הכלכלי אחרי שכיהן כראש ממשלת מדינת המחוז גוג'אראט. הבחירות שנערכו בהודו התוו תקוות חדשות ושינו בקרב המשקיעים את הציפייה מהכלכלה ההודית- ביטוי לכך ניתן לראות במעבר כספים רבים לשוקי המניות והאג"ח במדינה. שמו של מודי בעולם העסקי נוצר אחרי מספר פעולות שנקט במדינת הולדתו שם כיהן כראש ממשלה, בין היתר הגברת היעילות באמצעות גישה קשוחה כלפי הביורוקרטים שעבדו תחתיו. הוא דרש משופטים לעבוד שעות נוספות כדי לסיים את שלל התיקים שהצטברו בבתי המשפט, הוא הגביר את השקיפות והעלה רבות מפעולות המדינה לאינטרנט, תקציבים וקבלת החלטות מהותיות בפרלמנט וצמצם את השחיתות. הקמפיין שלו התמקד ביצירת מקומות עבודה, בפיתוח וחיזוק הביקורת על הרגולציות הנוקשות, נאומיו נבחנו בקפידה כדי לגלות בהם תוכן דתי שכן מודי מזוהה לאורך דרכו כתועמלן של ארגון הינדי ימני.

 

 אך בארונו של מודי שלד שמעיב על כוונותיו הטובות. בעבר הוא הואשם באחריות להתפרצות מהומות דמים לאחר שציבור מוסלמי תקף רכבת שהסיעה פעילים הינדים. התוצאה הייתה הרת אסון וקרון רכבת ובו 59 פעילים הינדים נשרפו למוות. המשטרה השתהתה בתגובתה, וכתגובת נגד אספסוף הינדי הקיף בית מתחם מגורים סגור ובו מוסלמים ובעזרת אבנים ופצצות תוצרת בית 69 אנשים קיפחו את חייהם.

בין רשימות הto do list  של מודי ניתן למצוא טיפול בבעיית תשתיות חמורה, מלחמה בעוני הרב וסיום השחיתות אשר מקשה על עשיית עסקים. עליית הממשלה החדשה יוצרת תקוות חדשות להתמודדות עם בעיות אלו ומחזקת את ההשערות כי פוטנציאל הצמיחה הגבוה של הודו ימומש. ישנן אף תחזיות שהודו תציג את הצמיחה הגבוהה ביותר ב- 25 השנים הקרובות בקרב המדינות הגדולות בעולם.

 

מוזמנים להציץ בהסברו הקצר והמרתק של דני אברהמי על כלכלת הודו: