Categories
ללא קטגוריה

ואן קונקשן: לטייל עם ואן בהודו

"סיימנו את הלילה בסוויטה מפוארת, עם שירות חדרים וליגת אלופות בפלזמה" סיפר לנו ירין פלוטניק שמטייל בואן כבר שלושה חודשים. הוא וזמר ברנע שזה עתה קנה ואן מספרים על הרפתקאותיהם בדרכים. בואו תראו איך מטיילים בהודו על 4 גלגלים

מאת: דנה ששו

טיול בואן זה הדבר החדש בקרב מטיילים ישראלים בהודו, ובעצם למה לא? הודו היא ארץ ענקית עם נוף מרתק, כבישים פתוחים וחוויות בדרכים אף פעם לא יחסרו. דיברנו עם שני מטיילים שונים שקנו ואן ומטיילים איתו: ירין פלוטניק (22) ממודיעין מטייל בואן כבר שלושה חודשים וזמר ברנע (22) מקיבוץ שמרת, מטייל בהודו כחודשיים וקנה ואן בשבוע שעבר. שניהם קנו רכב מסוג סוזוקי אומני.

מהיכן הגיע הרעיון לקנות וואן?

ירין: "הרעיון עלה כשפגשנו בפושקר חבר׳ה שמטיילים עם ואן והם אמרו שהם כנראה ימכרו אותו בזמן הקרוב. מאז זה לאט לאט התחיל להתגבש. אחרי חודש הם שלחו לי הודעה שהם מוכרים את הואן והחלטנו שהולכים על זה."

זמר: "שמעתי על זוג שמטייל בואן, הרעיון נשמע לי נחמד ומשם התחילו לרוץ מחשבות. לאט לאט הבנתי עם עצמי שזאת הדרך הטובה ביותר לראות את הודו: לעבור בעיירות קטנות, לאכול במסעדות של מקומיים, לשתות צ׳אי בכל חור ולראות את הנופים שאחרת לא כל כך יוצא לראות."

 

ירין (מאחורה) וחבר בודקים את הנוחות לאחר הקנייה 

 

עם מי קניתם?

ירין: "את הואן קנינו אני ועוד ארבעה חברי ילדות איתם אני מטייל."

זמר: "החלטתי שאני רוצה לקנות לבד. אמנם זה ייצא יקר יותר אבל כך יש לי חופש ואני לא מחויב לאף אחד."

איפה קניתם? היה בעייתי למצוא?

ירין: "את הואן קנינו בהאמפי. נסענו אני ואחד החברים מארמבול ל״נסיעת עסקים״. ירדנו מהסליפר בבוקר, קנינו את הואן בערב, וכבר למחרת היינו בדרך לאום ביץ׳ עם הואן החדש שלנו. לא היה לנו כל כך בעייתי למצוא כי הכרנו את החבר'ה."

זמר: "לי היה קשה למצוא. כל פעם שראיתי ואן שאלתי אם הוא מוכר וחיפשתי גם באינטרנט באתרי יד שניה. בסוף הגעתי לאורווויל והבחור של הגסט האוס הפנה אותי לסוחר רכבים בפונדיצ'רי. הסוחר נראה די נוכל, כמו שמצפים שסוחר רכב יראה ובהתחלה הוא הציע לי רכב במצב גרוע אבל אחרי שראה שאני מבין עניין הציע לי רכב אחר שהיה במצב ממש טוב. הפכתי את האוטו מכל הצדדים, בדקתי הכל, עשיתי נסיעת מבחן ולמחרת כבר קניתי."

 

זמר בזמן קניית הואן בפונדיצ'רי

 

שניכם קניתם רכב מסוג סוזוקי אומני. למה בעצם?

זמר: "אומני זה אחד הרכבים הכי נפוצים בהודו, לכן כמעט בכל מקום יש מרכז בו אפשר לתקן את הרכב."

ירין: "הוא זול, טוב וקומפקטי מספיק ע"מ לעבור בין משאיות בדרך, אבל גדול מספיק בשביל לישון 3 מאחורה."

איפה הייתם עד כה?

זמר: "מאורווויל החלטתי שאני נוסע להאמפי ויצאתי לדרך עם שני שותפים. ארגנו את הרכב, קנינו מלא חטיפים ומים לדרך ויצאנו למחרת בבוקר. הסתמכנו על ניווט עם הטלפון ועל שלטים. נסענו בכבישים קטנים מצ׳נאיי לבנגלור והתחלנו להנות מהנופים והדרך. אחרי דרך ארוכה, יפה ופקוקה לעיתים הגענו להאמפי. הייתה לי תחושה אדירה על כך שעשיתי את זה, עמדתי בנסיעה הראשונה שלי עם הרכב והכל שרד בחתיכה אחת."

ירין: "התחלנו בהאמפי, נסענו משם לאום ביץ׳, ארמבול, ואטה קנאל ומשם לרג׳אסטן, לחגוג את ההולי בפושקר. במהלך הצטרפו ועזבו אנשים שונים, אופנועים ואפילו עוד ואן. אחרי ההולי המשכנו לרישיקש ועכשיו התכנון הוא לעלות צפונה. ובמאי-יוני, בכאב רב, כנראה נמכור אותו."

 

"במהלך הדרך הצטרפו ועזבו אנשים שונים". ירין ואביב (אחד החברים) בדרכים

 

אז איך נראה יום בואן?

ירין: "מתחילים את רוב הנסיעות בבוקר, לפני הזריחה, אז רואים את כל הרחוב מתעורר לאט לאט. את הזריחה כבר רואים תוך כדי נסיעה, לפחות מי שמצליח להישאר ער. בדרך כלל זה אני ואביב ושאר החבר׳ה נטרקים מאחורה ומתעוררים בעצירה הראשונה. אוכלים משהו קטן באיזה דאבה על הדרך, מתמתחים ויוצאים לדרך. יום נסיעה שלנו יוצא בערך 10 שעות שזה די מתיש, אבל הסיפוק אדיר והחוויות לא נגמרות. עוברים בכפרים שבחיים לא ראו אדם לבן, בטח לא אחד שנוסע בסוזוקי אומני כמו הודי טוב. הנסיעות אף לא פעם מפסיקות להפתיע וכשאתה מתחיל יום נסיעה אין לך באמת מושג איפה תסיים אותו ובאיזה מצב. לקראת סוף היום אנחנו עוצרים לקנות עצים, וכשמתחיל להחשיך אנחנו מחפשים מקום נוח להקים בו זולה להעביר בה את הלילה. בדרך כלל זה נגמר בהמון הודים שבוהים בנו מכינים פיתות ותפוחי אדמה במדורה ושואלים המון שאלות ומספרים לנו אגדות על נמרים ודובים שמסתובבים באיזור. קורה גם שאנחנו נתקעים באיזור מיושב ואז צריך לישון בגסטהאוס זול על הדרך או במלון 5 כוכבים כשממש אין ברירה."

 

ירין והחבר'ה מקימים זולה בדרך מפושקר לרישיקש

 

איך מרגיש לנהוג בכבישים של הודו?

זמר: "לעיתים הדרכים יכולות להיות קשות. לדוגמא, בדרך להאמפי נסענו בכביש דו מסלולי שמשאיות נוסעות עליו במהירות ולא פעם היינו בטוחים שאנחנו הולכים למות. משאיות ענקיות עוקפות מכל מקום ונעות בנתיב שלנו ולנו לא נותר אלא לברוח מהכביש."

ירין: "רוב הכבישים בהודו לא הכי ידידותיים והנהגים ההודים לא מגלים הרבה סבלנות על הכביש, אבל אנחנו נוסעים בקצב שלנו. הם צופרים המון ועוקפים בכל מצב בלי לחשוב פעמיים. יש להם שפת כביש שונה שצריך ללמוד, וגם להתרגל לנהוג בצד ההפוך זה לא פשוט. כשעוברים בתוך עיר גדולה צריך להיות ממש עירניים כי הפרות וההודים אוהבים לקפוץ לכביש מכל מיני מקומות מוזרים. אנחנו משתדלים פחות לעבור בערים גדולות ולנסוע בכבישים מהירים ואז הנסיעה חלקה ורגועה והזמן עובר בכיף."

 

זמר וחברים עוצרים לראות את הנוף בקולה ביץ', גואה

 

יש חוויה שזכורה במיוחד מהדרכים?

ירין: "בנסיעה מגואה לפושקר הגענו לכפר בשם Baruch שם החלטנו לפתוח זולה על גדה של נהר שעובר בכפר. הקמנו את האוהל, הדלקנו מדורה וכרגיל הגיעו המקומיים, אבל בכמויות. הם אמרו לנו שאי אפשר לישון שם כי יש תנינים בנהר ונמרים בחוץ. זה היה נשמע לנו שטויות אז נשארנו. אחרי שעה העירו אותנו 4 שוטרים עם פנסים. הבנו מהם שבאמת מסוכן שם ואנחנו לא יכולים להישאר. אפילו שהיה 1 בלילה והיינו אחרי יום נסיעה לא פשוט החלטנו שלא נעשה בעיות התחלנו להתקפל. כשסיימנו השוטרים ביקשו מאיתנו לבוא לחקירה ואז הם יקחו אותנו למלון. השעה הייתה כבר 2 בלילה, אנחנו נוסעים בכפר שכוח אל, בליווי של שני ג׳יפים של משטרה עם צ׳קלקות והכל, כאילו אנחנו איזה מבוקשים שהם תפסו. הגענו לאיזושהי נקודה שם חיכה לנו בן אדם לבוש בטרנינג כאילו עכשיו הוא התעורר והציג את עצמו כמפקד התחנה. הוא היה בחור רציני, ידע מלא על ישראל, ובגלל זה הוא גם דאג לנו. אחד החברים שלו צילם אותנו למזכרת, איכשהו זה היה נראה להם לגיטימי, והוא שחרר אותנו לדרך בליווי ג׳יפ אחד שייקח אותנו למלון צנוע ולא יקר לדבריו. המלון היה מטורף ואני לא האמנתי שאנחנו הולכים לישון במקום הזה. השוטר התחיל להתמקח עם מנהל המלון, ביקש ממנו לעשות את ההנחה ובסוף סיכמנו על 1500 רופי לכולנו (כמעט 100 שקל!). סיימנו את הלילה המטורף הזה בסוויטה מפוארת עם מקלחת חמה ומיטות נקיות, שירות חדרים וליגת אלופות בפלזמה, כשרק כמה שעות לפני היינו זרוקים בשטח בתוך אוהל שבנינו מבמבוקים ולונגים.

 

מכינים את הואן של ירין לקראת נסיעה. 

 

הטיול בואן הוא טיול אחר לגמרי. קצת יותר תובעני ודורש ממך להוציא יותר אנרגיות מאשר להזרק בסליפר כמה שעות ולקום ביעד הבא, אבל כמות החוויות שצוברים פשוט שווה כל טיפת זיעה שמטפטפת כשנתקעים בפקק בין 2-4."

כמה עולה ואן?

ירין: "בין 70-90 אלף רופי, תלוי במצב שלו. קחו בחשבון שזה גם ממשיך לעלות אם יהיו תיקונים…"

מה הקשיים בטיול עם ואן?

זמר: "יש לא מעט פעמים שצריך להתעסק עם הרכב אז זה יכול להקשות. כמו כן, אני מטייל לבד עם רכב, אז אני צריך לחשוב כל הזמן למצוא שותפים בכדי להוזיל עלויות ולחלוק איתם נסיעות כי זה לא כיף לנסוע לבד נסיעה ארוכה. לפעמים גם אין כוח לנהוג ובא לך פשוט לעלות על סליפר וללכת לישון. כל אלה הם חסרונות אבל גם יתרונות, תלוי איך מסתכלים על הדברים."

 

זמר בנסיעה בדרך לבאנגלור

 

טיפים למתעניינים?

זמר: "מאוורר ממש משדרג את החוויה, אי אפשר בלי מערכת מוזיקה טובה, מלא חטיפים לדרך ווילונות לרכב בשביל שהנוסעים מאחורה יוכלו לישון. אני ממליץ לבדוק את הרכב במוסך לפני שקונים, להחליף שמנים ורפידות בלמים ולשים לב בעת הקנייה שיש את כל הרשיונות, הביטוח והעברת הבעלות. אם רוצים חוויה טיפה שונה של הודו לכו על זה, אפילו אם זה לתקופה קצה. זה שווה את זה."

*ירין והחבר'ה מוכרים את הואן שלהם במאי- יוני. מי שרוצה לרשת אותו מוזמן לשלוח לו מייל ל: yarin.plotnik@gmail.com

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *