חוויות מלה
שלום לכולם!
או בעצם ג’ולאיי שזה בהינדית של הטיבטים.
היום זה היום השני בלה. החלטנו להתפנק אז עברנו לגסטהאוס שעולה 75 שקל ללילה!
הוא ממש נחמד ונקי! הכיור מבריק ויש שטיח, פינת ישיבה ומצעים נקיים. ואפילו מרפסת וגינה עם הרבה פרחים. הגסטהאוס השני נמצא באזור אפר טוקצ’ה. לא שזה אומר משהו… בעלת הבית נקראת שדה ואמא של עדיה סיפרה שהיא מכינה אוכל מדהים. בינתיים היא רק התלוננה שהיא חיכתה לנו מאתמול אז פינקנו אותה בעוד 20 שקל ככה שיהיה לה טוב.
כיף להיות עשיר. היום אכלנו ארוחת צהריים מדהימה ב17 שקל לשתינו.
מצאנו מסעדה מפוצצת- רק לשם כדאי להיכנס, ואכלנו אוכל טיבטי והודי אמיתיים.
קודם כל מומו שזה כיסוני בצק מאודים מלאים בירקות. אחר כך את המאכל המובהק של הודו- תהלי- מנה גדולה שכוללת אורז, עדשים, לחם, ירקות. אכלתי משהו שנראה תמים למדי והתגלה כפלפל חריף. הפה שלי בער והמלצרים צחקו עליי.
לפני האוכל הסתובבנו קצת בשוק. קניתי חולצות ושרשראות ועכשיו אני נראית בסטלה.
קומה מתחתינו ישנים ישראלים רעשנים שרק מחששים כל היום. ישבנו במסעדה ושמענו אותם מדברים: "מגלגלים היום משהו?"
היום עשינו במשך 3 שעות לולו. שזה תכשיט לשיער . אפשר לבחור איזה חרוזים ואבנים שאתה רוצה ושוזרים לך את זה בשיער. זה יוצא מקסים ומחזיק לשנים.
עשו לנו את זה שני אחים: מונה ושיבא. הם היו ממש נחמדים. ישבנו איתם מלא ושתינו צ’אי ביחד. שיבא החליט שהוא רוצה להתחתן איתי והבטיח לי שיבשל, ישזור לי חרוזים ויעשה לי ילדים טיבטים יפים.
החלק הזה קצת הלחיץ אותי אבל ידעתי שהוא צוחק, אז אמרתי לו שנתחתן ושאני אנהל את הביזנס שלו, והוא הסכים. והחליט על שישי הבא בבית היהודי…
אנחנו בשאנטי. התעוררנו בעשר, שתינו תה, הסתובבנו. אני כבר מתה ליצור קשר עם סוכנות נסיעות ולבקר באיזה מנזר. הנזירים הטיבטיים האלה ממש מרשימים ויפים עם
הגלימה האדומה שלהם. והפנים האציליות.
עכשיו מצאנו איזה אינטרנט קטן ועדיה מקלידה במהירות של פנתר. אני עדיין מחפשת את האותיות..
זהו בינתיים לא קורה הרבה. אני עדיין עולה במדרגות ומתנשפת כמו סבתא זקנה, אבל נקווה שמחר זה יעבור.