“יום אסיה”: ממשיכים את הודו בארץ

ביום רביעי 20.05.2015 בין השעות 10:00-18:00 יתקיים בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית בירושלים "יום אסיה" של המדור ללימודי הודו וטיבט. מדור הודו באוניברסיטה העברית נחשב לראשון בתחומו והוא הותיק ביותר בישראל. לימודי הסנסקריט בחוג נחשבים לטובים בארץ ומלמדים בו מרצים בעלי שם עולמי בתחום חקר התרבות ההודית, כמו פרופ' דוד שולמן, ד"ר יוחנן גרינשפון, פרופ' יגאל ברונר ועוד. 

 

סגל המרצים והסטודנטים בסיור לימודי בדרום הודו

 

מטיילים רבים מתאהבים בהודו וחוזרים לארץ עם תחושה שחייבים להמשיך ולהעמיק את הקשר עם המדינה. דניאל חן (26) ואביב נשר (23) הן סטודנטיות בשנים א' וב' בחוג והן מספרות על הקשר שלהן להודו, ועל הסיבות שבעטיין הן בחרו לחוות את הודו דרך האקדמיה.

 

איך התחברתן להודו? הייתן שם?

אביב: "בגיל 16 התקבלתי לתכנית בשם UWC– של 14 בתי ספר בין לאומיים בכל העולם, שאחד מהם נמצא בהודו. גרתי שם, ליד העיר פונה ולמדתי שם בתיכון."

דניאל: "האמת היא שאני בערך היחידה שלא הייתה בהודו, באתי מכיוון של מדע הדתות ולמדתי בודהיזם. נחשפתי לתרבות הודו בכלל דרך האוניברסיטה, אני אולי הישראלית היחידה שבאה מהכיוון הזה, אבל רוב האנשים באים ללמוד כאן אחרי הטיול בהודו. הקשר שלי הגיע מבודהיזם. עוד לפני הטיול שלי לדרום מזרח אסיה קראתי והתעניינתי בבודהיזם. בטיול התחלתי להחשף ולהכיר יותר, והתאהבתי בתרבות הקמבודית. חיפשתי מה ללמוד והגעתי למדעי הדתות, ואז גיליתי את הסנסקריט והבנתי שזה בעצם מה שכל בן אדם צריך ללמוד."

 

מה מושך אנשים ללמוד במדור?

דניאל: "מה שיפה בהודו בעיניי, זה שאתה יכול לבוא מכל כך הרבה כיוונים: סיפרותיים, אומנותיים, כלכליים, חברתיים, פוליטיים. אתה יכול כמוני לבוא מהכיוון של הספרות ואח"כ לנסוע ולחוות את זה. אתה יכול להתאהב בנופים ולרצות לדעת יותר, זו תת יבשת נפלאה ויש בה הכל, כל אחד יכול למצוא בהודו את ההודו שלו ואז הוא יכול ללכת ולהסתכל על זה מנקודת מבט אחרת, של האקדמיה, שהיא שונה מנקודת המבט שלנו כמטיילים."

 

"הקורס המטייל"- סטודנטים ומרצים לומדים בדרום הודו

 

ספרו על הקשר שלכן להודו

דניאל: "הקשר שלי להודו הגיע דרך הסנסקריט, שזה משהו שאפשר להחשף אליו רק דרך האקדמיה. החיבור שלי לסנסקריט הוא מאוד מאוד חזק, ודרך סנסקריט אפשר להתחבר לתחום של פילוסופיה הודית וספרות הודית. סנסקריט עצמה היא שפה נפלאה, מדהימה ולא מדוברת, אז את לא יכולה פשוט ללכת ולטייל בהודו ולשמוע או לדבר לסנסקריט. מה שמעניין באוניברסיטה העברית, הוא שיש מומחים מאד גדולים בתחום, וזה פותח שער לתרבות ולפילוסופיה הודית שאנחנו מכירים לרוב רק אחרי פרשנות מאוד מערבית. פתאום כשאת קוראת סנסקריט ולומדת סנסקריט את מגלה ש-99% מהטקסטים שמונגשים אלינו, הם מונגשים בצורה שאנחנו יכולים לקבל ולהבין, אבל לא באמת כפי שהם, וזה מה שאני מאוד התחברתי. זו הסיבה שעברתי לחוג ללימודי הודו ויצאתי ממדעי הדתות. פתאום הבנתי שכל כך הרבה דברים נפלאים שהמערב מכיר לרוב כ"אום שנטי שנטי", זה בעצם הרבה יותר מזה."

אביב: "ההיכרות שלי עם הודו היא היכרות של מגורים. גם טיילתי מצפון לדרום וראיתי הכל, אבל זו הייתה יותר חוויה של לחיות בהודו, עם הודים, ופחות חוויה של טיול. אחרי התיכון בהודו חזרתי לארץ, והיה לי די ברור שזה מה שאני רוצה ללמוד. התאפשר לי לעשות את זה באוניברסיטה העברית מבחינת השפות, ואני לומדת עכשיו הינדי וטיבטית.

 

למי מתאימים לימודי הודו באוניברסיטה?

דניאל: "זה מתאים למי שרוצה לדעת את השפות, שההיגיון שלהם לא דומה למה שאנחנו מכירים. זה מתאים למי שרוצה לדעת יותר לעומק דברים שאנחנו אולי רק נוגעים בהם כשאנחנו מגיעים בתור תיירים. אני מניחה שהדרך הכי טובה להכיר היא באמת לגור ולחיות שם לתקופה, אבל מי מאיתנו שלא מתכוון לעשות את זה ועדיין רוצה לדעת על הודו יכול ללמוד ככה יותר מאשר בטיול, כי כשאת מטיילת את רואה הכל דרך משקפיים מאוד מאוד ספציפיים. תחום שפחות מושך אותי אבל גם קיים הוא ההיבט החברתי. הודו היא כוח כלכלי ופוליטי אדיר שצומח בשוק, ולישראל ולהודו יש שיתופי פעולה כלכליים חזקים. זה כבר לא מה שהיה פעם שאנשים התעניינו מהבחינה הזו רק בסין. אפשר לבוא וללמוד כאן הכל."

אביב: "אם מישהו נדלק בטיול שלו ורוצה להמשיך ולהעמיק את הקשר שלו להודו, לשפה, לתרבות ולהיסטוריה- האוניברסיטיה היא מקום שאפשר למצוא בו את עצמך."

 

ההכנות ל"יום אסיה" של מדור הודו

 

מה עושים עם התואר הזה?

אביב: "אני גם שואלת את עצמי. אני חושבת שאפשר להתפתח להרבה מאד תחומים. גם בתחום העיסקי, כי הודו הופכת למעצמה כלכלית שמהווה תחרות להרבה מעצמות באסיה ובעולם, אפשר לקחת את זה גם לכיוון הדיפלומטי וגם לכיוון אקדמאי ולמחקר. המון כיוונים שונים. אם זה בא מתוך עניין ואהבה, זה ממש משהו שאפשר ללמוד בתואר ראשון."

 

מסר למתעניינים?

דניאל: "אני רוצה להגיד שמי שאוהב את הודו ושהודו יקרה לו, מי שרוצה להכיר בהודו פינות שלא ידע שקיימות, או שהוא רוצה להבין יותר מה קורה שם בפנים, האקדמיה היא מקום מעניין לבדוק את הדברים. הכי הייתי רוצה להגיד שאם מישהו מחפש לתת לעצמו מתנה ענקית לחיים זה סנסקריט, לי אישית זה נתן המון ואני מאחלת את זה לכל אחד."

אביב: "שחבר'ה שנדלקו על הודו בטיול ידעו שיש קהילה אוניברסיטאית שמתעסקת באזור הזה על בסיס יום יומי. אפשר למצוא בזה מענה, חבר'ה ואנשים שמתעסקים בהודו כל יום וזה קורה כאן בארץ! זו ממש הזדמנות בעיניי. אתם לגמרי מוזמנים להתרשם מהמדור שלנו ב"יום אסיה". יהיו הסברים על החוג, סדנאות ופעילויות."

 

בימים אלה מארגנים הסטודנטים של המדור את "יום אסיה"- בו כל המדורים יקיימו תצוגת תכלית של תחומי הלימודים השונים, והם מזמינים את קוראי האתר להצטרף. לדבריהם, גם מי שלא מתכנן ללמוד לימודי הודו באוניברסיטה יוכל  להנות ביום הזה. יהיה  דוכן צ'אי ובנופי, סדנאות והרצאות של טובי המרצים. זה לא יום פתוח, אלא יום שהסטודנטים מארגנים, בשביל הכיף וכדי למשוך סטודנטים חדשים.

לפרטים נוספים אנא הכנסו לעמוד הפייסבוק של האירוע