האגדה מספרת על מלך השמיים, הוא אינדרה, אשר בחצרו תמיד התנגנה מוסיקה אלוהית שלצלילם רקדו הרקדניות היפות ביותר בין בריות השמיים. היו אלו ריקודים וצלילים אשם שייכים רק לשוכני שמיים.
בני האנוש על הארץ אשר אהבו את האל וסגדו לו בכל רגע שמעו את הצלילים הקוסמיים הללו ובקשו מאינדרה שילמדם ויביאם אל הארץ. אינדרה הבחין באהבתם ואמונתם ושלח רקדניות ללמד את האמנות הזו.
ההיסטוריה מספרת שפעם היו מוקירים ילדה למקדש וזו הפכה לדבדאסי- אלה רוקדת או בת בשירות האל. דרך הריקוד השרתה אווירת קדושה וטוהר. כל אשר ידעה לעשות הוא לרקוד, והיא הייתה רוקדת מתוך אהבה לאלים. אומרים שהדבדאסי מעולם לא התחתנה עם בן אנוש, כי היא שייכת לאל שיווה ותמיד רכשו לה כבוד רב.
לאחר הגעת האירופאים להודו מעמד הקדושה של אותה דבדאסי השתנה למעמד של פרוצה. אין יודעים בדיוק מתי השתנו דפוסי התרבות, אך כנראה שמעמדן הכלכלי של משפחות גרם להם למכור את בנותיהן, דומיננטיות גברית הפכה אותן ל”זונה מקודשת” ועוד. בעקבות תופעה זו חל איסור חמור על הריקוד המקודש שכמעט ונעלם.
הרנסאנס של הריקוד ההודי הקלאסי בא במאה השנים האחרונות, כאשר הוא הופך לאמנותי תוך שמירה על נושאים רוחניים ואהבת האל. ריקודי המקדש נשמרו דרך חקירת תרבות המקדשים, דרך ה”נַאטְיָה שַּׁאסְטְרָה” (הוא ספר הריקוד השייך לכתבים העתיקים של הודו) , ובעזרת מלכים ושליטים אשר שמרו על תרבות המוסיקה והריקוד בחצרותיהם.
קיימים שבעה סגנונות של ריקוד הודי קלאסי. כל אחד נולד והתפתח במקום אחר בהודו: הקאטאק בצפון, קוצ’יפודי ובאראת-נטיאם בדרום, תיאטרון-ריקוד קאטקאלי וסגנון המוהיני-אטייאם של מדינת קרלה, אודיסי מהמזרח, מניפורי מצפון מזרח.
כל סגנון טומן בחובו עולם ומלואו. נושאי הריקוד הם בעיקר על סיפורים, דמויות ומסרים מן המיתולוגיה ההודית וההינדואיזם. כל אחד מהסגנונות משלב עבודת רגליים במקצבים מורכבים, הבעות פנים ותנועות עיניים ומנחי כף יד (“מודרות”) שלכל אחד יש משמעות. מלבד הנעת הגוף, תחומי חיים רבים משתלבים בריקוד ההודי: גמישות גוף ומחשבה שמקורם ביוגה, מקצבים ומוסיקה הודית קלאסית, תנועות של חיי יומיום עד לנושאים רוחניים ועוד…
כיום ידוע בעולם הוא הסגנון שנקרא לרוב “ריקוד בוליוודי” (Bollywood). אלו הריקודים שהם חלק בלתי נפרד מכל סרט הודי, המופק בבוליווד. הריקודים האלו, בהתאם לרוח הסרטים, משלבים סגנונות ריקוד שונים לקצב השירים ההודיים (למשל: ריקודי בטן, היפ הופ, סגנונות MTV) עם בסיס חזק מהסגנונות הקלאסיים השונים. בוליווד הוא שילוב של מזרח ומערב, ריקוד חווייתי ומלהיב, אך גם השורש שלו הוא בריקוד המקדשים העתיק.
ונסיים בתפילה:
“גופך הוא היקום כולו / קולך הוא כל הצלילים כולם / מעוטר אתה בעדיים הם הירח והכוכבים / מודה אני לפניך- הרקדן הקוסמי”.
כתבה מאת: יעל טל http://www.danceforever.co.in/