מה קורא בקאסול?

מאת:  סיגל קריב

 

כולנו חווים את השינוי שחל בחיינו בכל הנוגע לתקשורת. אנחנו יושבים יחד עם חברנו ובמקביל עינינו שקועות בתוך מסכי הסמארטפונים. אבל בחיים לא עלה על דעתנו, שיגיע הרגע שגם בהודו נמצא את עצמנו צוללים לשם. איפה הימים בהם היינו יושבים על איזה הר, קוראים ספר טוב, מנהלים שיחה בריאה, מסתכלים סביב ומרגישים נוכחים.

אם תשאלו את אתי, ישנו מקום שיספק לנו בדיוק את החוויה הזו, שתחזיר אותנו להודו של פעם, שלא נאמר ישראל של פעם. "יש לי חנות חלומית שבה מפטפטים בכיף, כל אחד מקבל יחס אישי לרקע מוזיקה שקטה. וכמובן באים לקרוא, להחליף או להשאיל ספרים", היא מספרת. אתי עברה את ה – 60 ומגיעה לקאסול לתקופה של חמישה חודשים כל שנה, הישר מבאר שבע. בארץ יש לה שלושה ילדים, שלוש נכדות ושני נכדים.

 

"יש לי חנות חלומית". אתי, ברגע של נחת בספריה

 

איך הכל התחיל?

הספריה קיימת כעשר שנים. הקים אותה בחור ישראלי שחי אז בהודו ורצה לפתוח עסק קטן שיענין אותו וכמובן  שיוכל להתקיים ממנו. הוא פתח ספריה קטנה. הספריה נמצאת באותו מקום מאז הוקמה.

 

איך התחלת לנהל את הספריה?

"עבדתי שנים רבות באחת מרשתות הספרים בארץ ובאחד הטיולים נקלעתי במקרה לספריה הזו. הייתי עוזרת לאותו בחור לסדר ולארגן את הספריה.כל פעם שטילתי בהודו, הגעתי לאזור והייתי יושבת בספריה כמה ימים.לפני כחמש שנים פרשתי מהעבודה. הבחור התבגר לו וכיום עושה דברים אחרים בארץ. מאז יש לי חנות חלומית…יש פה אווירה משפחתית ושירות לבבי. מפטפטים פה בכיף, כל אחד מקבל יחס אישי לרקע מוזיקה שקט".

 

מתי הגעת להודו פעם ראשונה? ספרי על זיקתך להודו

"פעם ראשונה שהגעתי להודו הייתה לפני 15 שנה. הייתה חוויה חזקה מאוד, מדלהי כמעט קיבלתי התקף לב. כמו הרבה אחרים, הצפון התאים לי! אני אוהבת לטיל בהודו כבר שנים רבות ואין לכך סיבה מיוחדת. אני לגמרי מיינסטרים. לא רוחנית או הרפתקנית" .

 

איך מחליטים לנהל חיים כפולים? איך זה מרגיש?

"אין לי חיים כפולים, החיים האמיתיים הם כמובן בארץ, בבית, עם היקרים לי.פשוט הזמן שאני בהודו עושה את החיים שלי יותר מעניינים. אני לא שליחה או מתנדבת ולא ממשרד החינוך. ככה טוב לי".

אתי מספרת שילדיה היו מעדיפים שתשאר בבית, קרוב, אבל הם התרגלו לרעיון. בעבר אפילו עשו טיול משפחתי יחד אבל כיום הם כבר בוגרים עם ילדים אז זה יותר מורכב.

 

"כמו הרבה אחרים, הצפון התאים לי!" מספרת אתי. בתמונה: קאסול בשבועות האחרונים.

 

מה קורה בספריה כשאת בארץ?

"הספריה פשוט סגורה וכשאני מטילת אני מוצאת מחליפים".

 

ממה הספריה מתקיימת?

"על כל החלפה והשאלה משלמים לי סכום סמלי וכמובן ממכירת ספרים. יש גם ממתקים מהארץ. לא מתעשרים מעסק כזה, זה מספיק לקיום ולטיול – אך זה הכיף וזה מספיק".

 

"שירות לבבי ואווירה משפחתית". מטיילים שביקרו בספריה

 

סוגי ספרים

בספריה יש תמהיל מקצועי, כך שכל אחד יוכל למצוא את הסוג והרמה שמתאימים לו."בזכות זה שעבדתי ברשת ספרים, ידעתי איך לבנות את הספריה. יש ספרים שאני קונה בחנויות יד שנייה וגם אוספת מחברות. קיבלתי גם תרומה יפה מהספריה העירונית של באר שבע. יש מחלקת השאלה שגם מתפקדת כספריה. ישנם ספרים שניתן רק להשאיל ולהחזיר כך שהספרים המבוקשים ביותר יגיעו לכמה שיותר קוראים". בספריה ספרים גם באנגלית ובשפות אחרות, אך בעיקר בעברית. בספריה ניתן גם לצייר, לצבוע ולשחק משחקי קלפים וכד'. יש גם מחלקה של ספרי ילדים ונוער ואפילו מעט צעצועים.