מיומנה של שאגון: מאנו ממנאלי – בעל מלון איכותי וקסם אישי

מאנו מגיע לאסוף אותי במיוחד מהשדה בדלהי, ואלינו מצטרפים שלושה מטיילים חמודים שהכרתי בתחילת המסע-ביציאה מהארץ, שיראל,טליה ואלון. בדלהי,אנחנו מגיעים למלון שמאנו שכר בו חדר. יקר מדי לחבר'ה.אני-עדיין מעכלת את המפגש איתו, אחרי ארבע שנים.תחושה של התרגשות גדולה,ותחושת בטחון מטורפת.מרגיש לי כל כך בנוח.מאנו הוא כזה.ברגע שגם לומדים להכיר אותו קצת יותר, מבינים שאפשר לדבר איתו ולהתייעץ איתו על הכל כי הוא כל כך מקושר ולא מוכן שיעבדו על התיירים. על אהוביו,על האורחים שלו, או על כל מי שנקרה בדרכו.

 

"תחושה של התרגשות גדולה". שאגון עם מאנו

 

משיחה קצרה איתו- מקבלים טיפים לכל הטיול. כך זה היה בפעם שעברה, הוא ישב איתנו ונתן לנו טיפים- לאן להמשיך, כמה יעלה לנו, מה כדאי לראות ועוד.אני כבר מכירה אותו. החבר'ה לומדים להכיר ונשבים בקסמיו.  תיכננו לנסוע למנאלי, במקביל לשני הקוטג'ים שהוא מנהל במנאלי (אחד מהם הוא שיחרר לפני כמה ימים, כי עונת המקומיים הסתיימה) מאנו גם לוקח חלק פעיל בחברת נסיעות מנאלי-דלהי  ובחברת רכבי וולוו. אנשים מתקשרים אליו כדי להזמין מקומות, מאנו דואג לכל השאר.מאנו גם הולך עם הקידמה, ומתחיל עכשיו פרוייקט של הזמנה דרך אפליקציה או אתר באינטרנט.בקרוב!

אז אחרי הלילה הראשון, הוא ואני מתעוררים למיין בזאר. ארוזים. עוד כמה שעות אנחנו אמורים להתחיל את הנסיעה למנאלי.הוא כבר התקשר להזמין לנו מקומות,במושבים האהובים עליו. בין לבין שיטוטינו במין בזאר אני פוגשת עוד ועוד אנשים שהיו איתי במעבר מהארץ לכאן, וזה מרגש בכל פעם מחדש. מאנו כבר שנים מנהל מלונות באזור הימצ'אל, כי הוא מתחבר יותר למזג האוויר, לשאנטי, לנופים.להסתובב בדלהי בחום הזה פחות בא לו בטוב. אבל הוא זורם.אני מצטרפת אליו לאיזו פגישת עסקים אצל הספק של סבוני ק'אדי הידועים בהודו(מעולים!!!), לעסק גם יש קטורות, מבערים,ושמנים ארומתיים- אני מגיעה עם המעט ידע שיש לי ומבינה- הגענו למקום רציני. קטן מאוד, אך ניכר גם על פניו של הסוכן שהוא איש הגון.מתישהו אנחנו לוקחים ריקשה לאזור הוולווים,מאנו קולט את האוטובוס שלנו. מבקש ממני להמתין עם הנהג ריקשה, עושה כמה בירורים,וחוזר כשהוא צועק בטלפון.מסתבר שהגברת שהוא התקשר אליה לבצע עבורינו את ההזמנה, קולגה שלו, 'שכחה' לאחר השיחה איתו אתמול, להזמין את הכרטיסים. היא לא ידעה עם מי היא מתעסקת.זה הגיע עד למשרד התחבורה. ברגעים כאלה, אני אומרת לעצמי- מעניין מה הבריאה המקודשת מתכננת לי, אם יצאתי מהמסלול משום מה. אנחנו עושים דרכנו חזרה למיין בזאר בפהראגאנג', מאנו ממשיך לעשות כמה טלפונים ומודיע לי ששולחים לנו מונית ספיישל שתיקח אותנו למנאלי, על חשבון החברה, על הפדיחה שהם עשו- עיכבו את מאנו סת' בדלהי. אנחנו יושבים ומחכים, זמן הודו כמובן, בשלב הזה אני מתחילה לאבד כוחות, הגוף מותש מהחום,מחוסר שעות שינה, מהבטן שלא ברור איך היא מרגישה..

 

פתאום-ניצוץ בעיניו! הוא מתסכל עליי ומסביר לי-' את יודעת שהם שולחים לנו מונית?את יודעת שהנסיעה על חשבונם? אז למה שלא נשאל את החבר'ה אם הם רוצים להצטרף אלינו גם היום למנאלי? זה לא יעלה להם כסף, ונמשיך כולנו ביחד!' היה לנו כיף עד עכשיו,אז למה לא להמשיך, אנחנו פוגשים את החבר'ה שבפעם השניה ביממה האחרונה הם נחשפים לטוב ליבו של מאנו,עליו שמעו כל כך הרבה בהמתנה בבומביי. אין בכלל מקום לספק-ממשיכים הלאה ביחד.אחרי שהמונית מגיעה מאנו מתקשר לחברה ומבקש רכב יותר גדול. מעבירים את הזמן. מגיעה המונית יוצאים לדרך. נסיעה ארוכה ומתישה אבל בתנאים הכי כיפים! יש מקום לכולם ולהכל. רק על הנסיעה עצמה אפשר לכתוב פרק שלם, אבל מאנו פשוט דואג לנו כל הזמן- פינקי (טליה) פינטזה עוד מהארץ על 'מאזה'- משקה מנגו,שהיא שמעה שהוא רע לגוף אם לא יודעים מה לקנות,באחת העצירות מאנו פשוט מפתיע אותה עם בקבוק קר של מאזה. הבחורה עם דמעות בעיניים ולב מתרחב!מאנו מפלס לנו את הדרך כשאנחנו צריכות פיפי באמצע הדרך, מאנו מזמין לי אוכל ושתייה תמיד תוך כדי הסבר שאני לא צורכת מוצרים מהחי,אני מגיעה להודו הפעם טבעונית, מסבירה לו את זה הוא מוודא שלא יהיו טעויות, ובשיחות בינינו-הוא מנסה להסביר לי שזה לא בריא ומנסה לשכנע אותי לחשוב שוב על צריכת חלב. 

בדרך, שלב הזריחה- נגלה לעיניינו נוף מרהיב של רכס הרי ההימאליה, אנחנו משייטים לנו בנוף הפסטורלי.ומגיעים מותשים למנאלי.אני מתחילה לחייך, להיות שוב במנאלי, ואז אנחנו מתחילים את הטיפוס עם הרכב לאזור הקוטג'ים.מאנו מבקש מכולנו להסתכל על המבנה שנמצא בנקודה הכי גבוהה,זו עם הגגות האדומים, ומסביר לנו ששם זה שלו. אנחנו נוחתים בפתח המקום,הלב שלי מתחיל לדפוק בהתרגשות, אנחנו שחורים ומלוכלכים מהנסיעה,שלא נדבר על מסריחים. אני נעמדת לרגע, מסתכלת על הכניסה ובשוק לראות את זה במו עיניי ולא בתמונה.נרגשת, בהודיה.

 

"נגלה לעיניינו נוף מרהיב של רכס הרי ההימאליה ואנחנו משייטים לנו בנוף הפסטורלי" הנוף מהמלון של מאנו במנאלי

 

לפני ארבע שנים נפגשנו.ארבע שנים.חברים קרובים ואהובים שלי מהארץ כבר היו שם במקום,בגסטהאוס ליד המלון שלו.עיירה קטנה.הם,המקומיים-20 בערך.חבריי יוצרים איתי קשר ומבקשים ממני להגיע, בין כל שאר תאורי גן העדן,הם מספרים לי עליו,על מאנו.מפצירים בי להגיע,שאנחנו חייבים להיפגש.אני מגיעה לשם, בדיוק ברגע שאני מוצאת את עצמי נכנסת למערכת יחסים.לבי כבר שלח חץ אחד באותו היום. החבר'ה ואני בהתרגשות להיפגש על אדמת הודו, אנחנו משתפים,מתחבקים,אוהבים,נרגשים,והם מסבירים לי-'בערב מאנו יבוא'..

בערב, אנחנו יושבים במרפסת כולנו,יחד עם בעל הגסטהאוס שלנו. פתאום דלת נפתחת למטה,מהמלון.חשוך מעט. אני רואה דמות, יוצאת,מתקרבת,עולה במדרגות,מגיעה אלינו."מבט אחד ונפשי נשבתה…",שיר של שי בן צור ממש עכשיו מתנגן לו ,ברגע שאני באה לתאר מה קרה אח"כ! תודה אמא אינדיאה על הדיוק! אז כן,הוא הגיע, ובאותו הרגע יצא לו עוד חץ,שפשוט נתפס בצד השני, ונכנס ל-'הולד".'.גיליתי אדם חכם, שנון, מצחיק, מנומס, טוב לב-הוא גדול כי צריך מעטפת פרופורציונאלית ללב הזה, אוהב, אהוב ומאוד מוערך בזכות טוב לבו. 

 

"גיליתי אדם חכם, שנון, מצחיק, מנומס, טוב לב". שאגון עם מאנו

 

מאנו מכיר את עולם המלונאות מגיל אפס. אביו,שנפטר לפני שלוש שנים, ניהל מלון במשך שלושים שנה בפטיאלה. משפחתו של מאנו מאוד מוערכת בפטיאלה בזכות דבר אחד-היושרה של בני המשפחה.סבי ז"ל היה תמיד אומר לי -"טוב שם טוב משמן טוב". משפחת סת' עושה זאת בדבקות יום יום,רגע רגע.מאנו התחיל להתעניין בתחום המסחר מגיל מעוד צעיר, וכך בגיל 15 הוא מצא את עצמו מנהל צוות שאחראי על אירוח 20 החדרים בבית המלון של הוריו למשך כמה ימים. אחד מאחיו הוא בעל השפעה רבה בתעשיית הסרטים כאן בהודו,והקשר בין האחים הוא מאוד הדוק. קשרי המשפחה הדוקים,בהתאם למסורת. מאנו ואני יושבים במרפסת של המלון שלו, בנקודה הכי גבוהה במנאלי,באזור קניאל-אזור הקוטג'ים,להודים זה נחשב האזור של הביוקר, מאנו נותן תעריפים נמוכים בהרבה יותר לתיירים זרים.את זה אני עוד זוכרת מהביקור הקודם. אני שואלת אותו למה זה, הוא מסביר לי שהתיירים ההודים מאוד דורשניים, כשהם מתארחים,הם מצפים לקבל שירות מלא++,מה זה אומר?זה אומר שפעמיים ביום מנקים להם את החדר, מחליפים כל יום מצעים, הצוות נמצא בקרבה,כדי לתת שרות גם עבור האוכל,ומאנו, שבמקביל לניהול המלון, מפיק גם טיולי שטח,הכוללים לינה, ציוד מלא, רכבים,ממש עסקה עסקה. הוא מסביר לי איך הוא מנהל ומתנהל בתוך עולם העסקים, כמה ימים איתו ואני רואה שהגלגלים שלו לא מפסיקים לעבוד לרגע. אני שואלת אותו מה בעצם מניע בחור כמוהו,מאיפה הוא שואב ושומר על כוחותיו-"תשוקה",הוא עונה. התשוקה והסיפוק הכי גבוהים הוא מקבל כשהוא רואה לקוח מרוצה. מבחינתו-הוא פועל בגישה הרווחת בעולם-"הלקוח תמיד צודק"-טוען, אבל הוא יודע לעמוד על שלו..

 

 

המלון של מאנו במנאלי

 

כרגע,אמא שלו נמצאת איתו כאן במנאלי,עוזרת לו לנהל את העניינים. אישה צנועה וביישנית, נעימת הליכות,מתרגלת יוגה באופן רציף כבר למעלה מ-20 שנה.שומרת על השאנטי.אני סקרנית ללמוד להכיר אותה יותר,אבל הכל נעשה בזהירות וברגישות. בהודו כמו בהודו- סאב קוץ' מילגה- אני מוצאת את עצמי יום אחד עושה לה,בפעם הראשונה שלי-צבע בשיער. אני מרגישה שאמא שלי איתי, היא עזבה את הגוף הפיזי שלה לפני כמעט עשור. ואיך אני תמיד אומרת – "כפרה עליה השלום", על אמא שיודעת להגיע ולהיות איתי בזמן שאני זקוקה לה. איזו מקצועיות הפגנתי שם, עד כדי כך שאפילו אני הייתי בשוק!….

אנחנו נכנסים למלון הזה,נפעמים מהיופי,של הטבע מסביבנו, המרהיב, ומהמלון בוטיק המתוק על גבול המפואר,למטיילי הודו. פתאום התמונות שאני רואה בשנה האחרונה בפייסבוק או במיילים-מולי,וכן,עוד אסימון נוסף בתהליך ההבנה שלי שכן,אני בפאקינג הודו אגיין!!

הוא מציע עוד לפני שיצאנו לדרך, שאם החבר'ה רוצים להישאר כמה לילות במלון, הוא מציע מחיר ב-500 רופי ללילה לחדר. זה ממש לא יקר בשביל התמורה! אנחנו נמצאים במרחק של 500 רופי מאולד מנאלי, ושלא יעבדו עליכם! עד למיין רואד למטה של מנאלי, זה משהו כמו 150 רופי.במהלך היום אפשר אפילו לעשות את זה ברגל, יש שביל קיצור,ששם לא נוסעים רכבים, וזה להתהלך בנוף עוצר נשימה, למי שרוצה להגיע לרחבה הראשית של מנאלי ברגל. אותי הוא לוקח למלון השני,אנחנו נכנסים לחדר שלי, יוצאים למרפסת, אני נצמדת מיד לקיר ומתחילה לבכות מאושר,מהודיה,מהתרגשות, מבלבול.העוצמה של ההרים האלו.המימדים. אני מודה.ברוך השם.ברוכה הבריאה המקודשת.ברוכים יוצריי.ברוכים אוהביי ואהוביי!"

 

 

אני רוצה לסיים עם כמה דברים שחשוב למאנו להבהיר. מבחינתו, הוא לוקח על עצמו כל פעם את התפקיד של " הסבר פניך לתייר"-חשוב לו להראות את הצד היפה שבהודו. הוא יודע על השמועות שמסתובבות על הסכנות הטמונות בחוויית המטייל המערבי בהודו. הוא נותן לי נתונים מדוייקים, שמראים עד כה זה אבסורד להצמיד ולהציג תמונה כל כך שלילית,ובכך הוא נותן לי שיעור קטן בנושא הכללות,בעוד שמהנייד שלי אני מקבלת עדכון בוואטסאפ על אזעקה נוספת. כן,הסכנות אורבות לנו כביכול בכל פינה, מאנו מתחייב לספק לכם את כל שנדרש לחווייה שתיקח אתכם הרחק מכל הדאגות,ל-'עצירה במנאלי', ואני-עוצרת פה עוד, נרגשת לפגוש אדם, שבדיוק כמוני,פשוט נהנה לראות אנשים מחייכים.