מייסור

(63) hodu.co.il // מייסור – YouTube

המצלמה המשוטטת של הודו.סי.או.איי.אל מגיעה למייסור!

מייסור- רקע

העיר מייסור (Mysore) היא אחת הערים הגדולות בקרנטקה. היא הייתה בעברה ממלכה, ששמרה על צביון הינדו גם מול הפלישות המוסלמיות ששינו את האזור. במאה ה-15 הפכה מייסור לנסיכות, שבהמשך קיבלה עצמאות מהבריטים, ומאוחר יותר גם הסתפחה להודו. במשך 148 שנים התקיימה מייסור כנסיכות עצמאית תחת שלטון הראג’ הבריטי, והייתה למרכז תרבותי ואומנותי חשוב בתת היבשת ההודית. מייסור מפורסמת בייצור משי ייחודי, במוצרי עץ האלגום (או בשמו המוכר יותר סנדל-ווד), בסגנון ציור מיוחד ואף בזרם ביוגה, כולם על שמה של הממלכה. ארמון המהראג’ה המפואר, הוא סיבה בפני עצמה לביקור בעיר. מצפון למייסור ישנם מקדשים רבים, אפשר להקדיש להם יום סיור.

מייסור- עונה מומלצת

העונה המומלצת לטיול במייסור, כמו ברוב מדינות הדרום, היא דצמבר-מרץ.

מייסור – דרכי הגעה

מייסור מקושרת טוב מאד לבנגלור, הבירה, ומרוחקת 140 ק”מ ממנה. הכבישים כאן טובים יחסית ונסיעת אוטובוס יכולה להיות פתרון נוח. אוטובוסים יוצאים מבנגלור בתדירות ממש גבוה, בינהם יש גם אוטובוסים מפנקים מסוג וולוו. בעיר יש שתי תחנות מרכזיות, אחת לנסיעות בינעירוניות ואחת לנסיעות מקומיות במרכז העיר.

ניתן להגיע למייסור גם ברכבת (תחנת Mysore Jn.), כשהיעד הנגיש ביותר הוא בנגלור, עם מספר רכבות יומיות. כל כמה ימים יש רכבות ליעדים רחוקים יותר כמו צ’נאי, מומבאי ודלהי.

מייסור – אטרקציות

ארמון מייסור (Mysore Palace- Amba Vilas)– עד לא מזמן היה מלך במייסור, נצר לשושלת וואדייר (Wadiyar), שתפקידו היה ייצוגי לחלוטין. השמועות אומרות כי המלך היה חובב אופנה מושבע  (יצוגיות תרתי משמע!). אבל לא רק את זה רצינו לספר לכם, אלא על הארמון הנהדר שהמלך ומשפחות היו גרים בו בעבר; אין ספק שארמון מייסור מרשים בכל קנה מידה, וממש גן עדן לכל ארכיטקט חובב. הארמון המקורי שנבנה במאה ה-14 נחרב בשריפה, אך אל דאגה! אחד הארכיטקט הבריטיים הידועים של אותה התקופה, הנרי אירווין, נחלץ לעזרה, ותכנן מבנה מפואר שמשלב סגנונות שונים: מהארמונות של מלכי רג’סטאן ועד הקתדרלות הגותיות של מלכי אנגליה. הארמון פתוח לסיורים יומיים, ותוכלו להתרשם מהגנים, המרחב, החדרים המעוצבים בקפידה ומאוסף האומנות המלכותי.

מקדש ברחבת הארמון. צילום: נטלי ניאגו

שימו לב- לגבי כל הנוגע לצילום בתוך הארמון. הצילום אסור ויש שמירה קפדנית בעניין; כנראה שהשומרים ההודים לא יוותרו לכם על קנס במידה ותתפסו. מומלץ להגיע לארמון בימי ראשון בערב בשעה 19:00, אז הארמון מתגלה ברוב הוד והדר. המוזיאון נפתח בחינם (ניתן לצלם בחוץ) לקהל הרחב, ובמשך שעה מאות נורות מאירות אותו מבחוץ והארמון היפהפה כאילו לובש בגדי מלכות.

לא לפספס! ארמון מייסור מואר.

 אל תווותרו על החוויה! לארמון יש כ6 שערים כששבימי ראשון השער המרכזי שלו פתוח לקהל הרחב (אי אפשר לפספס את הרחבה המתמלאת ברוכלים וסוסים מקושטים הרתומים לעגלות). ברחבת הארמון ישנם מקדשים, אליהם אתם יכולים להיכנס בתשלום נוסף ועוד כמה אטרקציות כמו רכיבה על פיל ועל סוסי פוני.

השוק המקומי – שוק עמוס בכל טוב מקטורת משובחת ואבקות לכל דורש, עד שפע מרהיב של פירות וירקות. השוק המקומי נמצא בתוך חוות סוסים ישנה שהייתה שייכת לבריטים ונשמרה לא רע, וכיום הוא משמש בעיקר את הרוכלים. הצבעוניות של הפירות והירקות עושה חשק לקנות את כל השוק ולהכין אינספור סלטים לחברים שבמלון!

שימש בעבר כאוורוה לסוסים של הבריטים. הדוק המקומי במייסור.

St. Philomena’s Church (St. Joseph’s Cathedral)

כנסייה קתולית מפוארת, שנראית כאילו הועתקה מימי הביניים של אירופה. זה כמעט נכון כי את ההשראה קיבל הארכיטקט מהקתדרלה של העיר קלן שבגרמניה. אז מה יש לכם לחפש ב”עוד כנסייה”?  קודם כל כי זה נחמד להחשף לדת שבעינינו היא שגרתית, אבל כאן היא הכי לא שגרתית; בטח אחרי כ”כ הרבה מקדשים, ובעיקר כי זאת הזדמנות נהדרת להחשף להשאלות של ההודים הנוצרים מדת ההינדו. פסל של מריה המקושט בזר פרחים, קדוש נוצרי מואר באורות מהבהבים כפי הייתם מצפים לראות את גאנש, ושנהוג לעשות לאלים המפורסמים ביותר.

גותי-הינדי שכזה. הכנסייה.

את המבנה המרשים לא היינו מצפים למצוא בנוף האורבני ההודי הרגיל. בתוך הכנסייה יש ציורים המספרים סיפורים מהברית החדשה, וממש כמו בירושלים, תוכלו לרדת למבנה תת קרקעי ולצפות במריה הישנה, שוכבת לה בשלווה. אגב, לא רחוק מהמקום ישנו מסגד גדול לא פחות. אפשר להתבונן ולהתרשם מבחוץ.

Chamundi Hill

גבעה בולטת בנוף (אנחנו היינו קוראים לזה הר) שם, לפי האמונה, התרחש קרב קשה מנשוא בין הרעים לטובים (הלוא הם האלים והשדים). במעלה ההר בדרך למקדשים של שיווה ופרוואטי, ישנן כמה נקודות תצפית נחמדות על מייסור והסביבה. על הדרך תוכלו לזכות לראות (מרחוק) מושבת סאדוים שהכניסה אליה לזרים אסורה. סיורי משטרה פוקדים את המושבה הזו דרך קבע, בעיקר כי הם עוסקים בגידול לא חוקי של סמים.

בדרך לשם תוכלו לצפות במייסור מלמעלה.

הביקור במקדשים שווה את הדרך, שמספקת נופים יפים בפני עצמה. במקדשים עצמם שימו לב למי שבדרך “טבעית” לחלוטין (כאילו היה חבר שלכם מהפלוגה) מתלווה אליכם, ואכישהו משחיל ליד שלכם אבקות צבעוניות או חוט לקיום תפילה/טיקה וכו’. וכמו שאומרים “נגעת נסעת”. אותו אדם נחמד ידרוש מכם כסף מבלי ששאל אם אתם זקוקים למדריך מקומי או לתפילה. היו אסרטיבים.

Bindervan Gardens

מדובר בגן ענק עם מזרקות מטורפות, מרחק של כ- 25-3 דקות מרכז מייסור. בשעה 19:00 חל מופע ריקודים של…מזרקת המים. כן, כן, מופע שמשלב בתוכו שירי בווליווד (וגם פופ משנות ה-90). ההופעה עורכת כשעה במשך כל רבע שעה יש סשן שירים מתחלף עם הפסקות קצרות באמצע.

בהחלט יש לה את הקצב! המזרקה המרקדת.

חוויה נחמדה שתגרום לכם לזוז במקום ולהריע יחד עם הקהל הרב שמתלהב מהשירים עצמם לא פחות מהביצועים של המזרקה. שימו לב שבכניסה להופעה בערב בודקים שרכשתם כרטיס אקסטרה לצילום.

גן החיות של מייסור

אומרים כי זה אחד מגני החיות הכי גדולים בהודו. ובכן, הגודל של המקום אינו מאכזב ובגן החיות תוכלו לבלות כמה שעות טובות (מבדיקה שלנו זה ערך כמעט 3- תלוי כמה תתעקבו ליד כל מתחם). ציפורים נדירות, קופים (קופים בכלוב בהודו? זה באמץ מחזה נדיר), נמרים, פילים, תנינים נחשים… הכול מהכול.

מה שנחמד בגן זה ההסבר המלווה לכל חיה, ומה מקורותיה.

המלצה שלנו. לא להגיע בשעות החמות מפני שכך רוב החיות ינמנמו להן שת שנת הצהריים באזור מוצל הרחק מעדשת המצלמה שלכם.

מפעל לייצור סארים יוקרתיים

מייסור ידועה בין היתר בייצור סארי משי יוקרתי ואיכותי. המפעל הזה נותן מושג על התהליך והוא חוויה מרתקת. אפשר להסתובב כאן בחופשיות ולשאול שאלות (את המצלמות שלכם תאלצו להשאיר בשמירת חפצים).

רואים את כל השלבים. מפעל ליצור סארים יוקרתיים.

כאן תוכלו לראות את כל שיטות העבודה והשלבים החל מטווית חוטי המשי ועד ההדפסים והגימורים הדקים. העובדים נחמדים ומסבירי פנים, ומי שיודע אנגלית ישמח בוודאי להסביר לכם מה הוא עושה. עקרונית המקום די רועש וזה עלול להקשות על הסובלים מרעש (תחשבו על הפועלים שעובדים כך ללא שום אוזניות), אבל החוויה שווה את זה.

עובדים ללא כל אמצעי הגנה. פועל במפעל לייצור סארי יוקרתי.

מייסור – לינה ואוכל

באזור תחנת האוטובוס המרכזית וגם בתחנה המקומית שבמרכז העיר (באזור הארמון) ישנם כמה בתי מלון המציעים חדרים ברמות ובמחירים שונים (לקריאה על מלונות כנסו למאגר הגסטהאוסים של האתר).

בכל מקום במייסור ישנן דאבות מקומיות המגישות מנות דרום-הודיות טעימות ומגוונות (ולעיתים חריפות!) במחירים מצחיקים (למקרה שכבר שכחתם מה זה לשלם עבור ארוחה טובה פחות מ100 רופי?). תוכלו למצוא גם מסעדות אחרות במייסור: מגוון בתי  קפה, רשתות מזון מהיר ואפילו פיצה דומינו.

 אבל בנינו, אין כמו מאסלה דוסה על הבוקר!

   

יש הכול מהכול. בית קפה או דאבה.

מייסור – מחוץ למסלול

Bylalcoppe –Kushalnagar Lama Camp

הטיבטים, שקיבלנו מקלט מדיני מממשלת קרנטקה, הקימו כאן את אחת המושבות הגדלות ביותר בדרום הודו. במקום מקדשים טיבטיים ושוק לרכישת חפצי אומנות ותכשיטים טיבטיים.

Nangangud

(מכונה גם ורנסי הדרומית) עיירה במרחק 23 ק”מ ממיסור, שמוכרת בעיקר בזכות מקדש האל שיווה, שריקנטשווארה (Srikanteshwara); מקדש מרשים שנבנה במאה ה-9. במרכז העניינים סיפורו של שיווה תכול-הגרון כמציל היקום: שיווה היה חזק מספיק כדי להפתר מהרעל הנורא ביותר שמצאו האלים באוקיינוס, בחיפושם אחר נקטר. הוא היה מסוגל לשתות את הרעל, וכדי שלא יתפשט בגופו הצליח להחזיקו בגרונו שנצבע כחול. ובנושא אחר, יש הטוענים שבעיירה זו הוקם המרכז הרפואי הראשון לטיפולי איורוודה בקרנטקה. אם חשקה נפשכם בטיפול איורוודי ולא תגיעו לקראלה, אולי שם תמצאו את מבוקשכם. ניתן להגיע ברכבת או אוטובוס ממייסור.

אגב, פרט טריוויה מעניין (ועם זאת מלחיץ!): בסמוך לעיירה, על נהר הקביני, ישנו גשר שנחשב לגשר הישן ביותר בהודו!

מייסור – סיכום

מומלץ לעבור במייסור ולהשאר בה יותר מלילה אחד (אנחנו מתכוונים ללילה של ערב ראשון כמובן, לא תרצו לפספס את השואו). וקחו לכם יומיים נוספים לתור את העיר וסביבתה. כן, המילה עיר אולי נשמעת מאיימת אך, ביחס לערים הענקיות שאנו רגילים אליהן בהודו, מייסור קטנה והרבה פחות מאיימת. המרחקים לא גדולים והיא עוד יעד נחמד שבו תחשפו לפן נוסף בתרבות וההיסטוריה של קרנטקה והודו.