ניו דלהי

יהודים הגיעו לדלהי בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בעיקר כסוחרים מקהילת בומביי (כיום מומבאי). כיום נמנות עם הקהילה היהודית של דלהי משפחות בודדות, יש בית כנסת אחד ובית קברות יהודי. מעבר לקהילה היהודית, בתחומי דלהי שוהים ישראלים רבים ויהודי תפוצות אשר עובדים בעיר, או שעוברים ממנה לשאר המדינה. בשנת 1993 התחילו לפעול ברחבי דלהי שליחים מטעם חב”ד המפעילים את בית חב”ד- וממוקמים באזור התרמילאים Paharganj המכונה גם מיין בזאר.

המקדש הבהאי בניו דלהי (מקדש הלוטוס) – הינו אחד מן המבנים המרשימים בהודו. מזכיר מעט בצורתו את בית האופרה של סידני.

המקדש המיוחד מוקף בגנים, ובתוכו נמצא מוזיאון המספר על הדת הבהאית ומרכזיה בעולם (כולל המרכז של הדת כולה בחיפה). הכניסה חינם, אפשר להביא מצלמה אך לא לצלם במקדש עצמו. במוזיאון ישנם מתנדבים שמעבירים הדרכה לתיירים בחינם, ועונים על כל שאלה. יש במוזיאון גם פליירים עם הסברים בהרבה שפות.

ניתן להגיע למקדש במטרו של דלהי, כשיורדים בתחנת Nehru Place ומשם הולכים ברגל כרבע שעה. פתוח מ-9:00 ועד השקיעה.

מקדש אקשטרדהאם הוא מקדש יפה ומרשים, ויש האומרים מן היפים בהודו.

בערב מתקיים בו מופע מזרקות (יש צורך לקנות כרטיס למופע). רצוי להגיע לפני השעה 17:00 כיוון שסמוך לשעה הזו סוגרים את הכניסה למקדש.

כדי להגיע למקדש- לוקחים מטרו מאזור המיין בזאר – לא הרכבת הראשית אלא רכבת מטרו עילית, יורדים בתחנה הנקראת אקשטרדהאם וממנה כבר תראו את המקדש.

במרכז דלהי נמצאות רוב האטרקציות התיירותיות, ונמצא בה מתחם של מבני הממשל והמקדשים הגדולים של העיר. את מרכז המתחם חותכת שדרת רג’אפאת (Rajpath)- דרך המלך, שהינה מעוטרת בבריכות נוי, מדשאות וגנים. בשדרה תמצאו את שער הודו ואת בית משכן הנשיא.

שער הודו India Gate – בדומה לשער הודו המפורסם במומבאי, גם בעיר דלהי נמצא שער העיר המפואר,המתנשא לגובה של 42 מטרים. השער ניצב בקצה המזרחי של שדרת ראג’פאת ולמעשה מהווה מצבת זיכרון שעוצבה על ידי אדריכל בריטי, בדמות שער הניצחון שבפריס.

על פני המבנה חרוטים שמותיהם של מעל 85,000 חיילים מצבא הודו שנהרגו במלחמות בהן לקח חלק צבא הודו .סביב השער ישנה מדשאה ענקית בה אפשר לשבת לפיקניק או לנוח.

אפשר לצפות בחילופי משמרות של חיילים הנערכים במקום ואפשר לשוט בסירה באגם הקטן שליד.

משכן הנשיא של דלהי Rashtrapati Bhavan – זהו מבנה ענק ורוד שצורתו H והוא ניצב על גבעת ראיסינה (Raisina).

המבנה המרשים שהוקם בתקופת השלטון הבריטי בהודו ‘זכה’ להסתייגויות מצד מנהיגי הודו השונים, כנראה בשל אופיו הבריטי.

זהו מבנה מפואר למדי, בעל כיפות מוגוליות ורקמות הודיות יפות על קירותיו. כמו כן, חיילים צועדים לפני שערי הברזל שלו מידי שבת בין השעות 9:30 ל-10:30.

רטג’ ג’האט הוא אתר שריפת הגופות של מנהיגי הודו. בקירבתו נמצאים אתרי השריפה של גופות מאהאטמה גנדהי, גוואהרלל נהרו ראש הממשלה הראשון, אינדירה גנדי, בנה ראש הממשלה ראג’יב גנדי ועוד. במקום ישנו מוזיאון קטן המוקדש לגנדהי.

מצפה הכוכבים ג’נטאר מנטר Jantar Mantar זהו המצפה הגדול והמפורסם ביותר בהודו.

המצפה פתוח כל יום בין 9:00 עד 19:00 ועולה 50 רופי לאדם.

נמצא ברחוב סנסאד מארג, בין קונאט פלייס ורשטפאטי בהוואן.

לאקשמי נאריאן Lakshmi Narayan הוא מקדש יפהפה ומצועצע גם יחד. הוא נבנה ב-1622 עבור אלת המזל והעושר לאקשמי ובן זוגה וישנו, בסגנון של מזרח הודו. אין כניסה עם מצלמות או נעליים אבל אפשר לצלם מבחוץ.

המיין באזר הוא אחד המוקדים החשובים עבור תיירים בדלהי ועבור ישראלים בפרט. הרחוב מנקז אליו פחות או יותר כל מה שתייר צריך. אם אתם רק עוברים בעיר בדרככם ליעד הבא, זה ללא ספק צומת דרכים חשוב- יש כאן את כל סוכנויות הנסיעות וכל עסק שתצטרכו כדי להסגר על עצמכם להמשך הדרך.

כדאי לכם להכיר את הקונאט פלייס (Connaught Place)- זהו מתחם ענקי בצורת כיכר (סוג של כיכר המדינה אצלנו רק הרבה הרבה יותר גדול)

וזהו האיזור הטוב ביותר לבילויים כאן. חנויות מערביות, רשתות ענק כמו מרקס אנד ספנסר וגאפ, פיצה האט, מקדונלדס, בנקים וכספומטים, סניפים של חברות תעופה, מלונות יוקרה, מסעדות ועוד ועוד. הכיכר עצמה מאוד יפה ושווה להגיע כדי לראות את החלקה המערבית המדהימה הזו בליבה של דלהי הסואנת. האוכל בדלהי מגוון מאוד – ישנן מסעדות זולות עד יקרות מאוד.

במיין באזר תוכלו למצוא מגוון של מסעדות עם אוכל אסייתי, הודי, סיני, קונטיננטלי וגם ישראלי. מסעדה מומלצת מאוד נמצאת במלון בשם Malhorta וזהו גם שמה של המסעדה.

תוכלו למצוא שם תפריט עשיר מכל העולם, המנות טעימות עד מאוד והמחירים סבירים למדי.

אם אתם מחפשים מזכרות, בגדים זולים ושאר אביזרים- הכל תוכלו למצוא בחנויות השוקקות של המיין באזר, יש שם הכל מהכול ואפשר להתמקח כמה שרוצים.

במיין בזאר יש גם שוק פירות וירקות, וכיף לפתוח שם את הבוקר עם פירות צוננים.

תראו במיין בזאר לא מעט שלטים משעשעים בעברית – והם כבר יכוונו אתכם לאן שאתם צריכים.

אם אתם חובבי שווקים, יש בתחומה של דלהי מספר שווקים אשר שווה להגיע אליהם.

המוכר שבהם הוא צ’אנדני צ’וק, Chandni Chowk והוא נמצא בדלהי הישנה וכולל בתוכו שוק סואן, את מסגד ג’מעה ואת המבצר האדום.

למעשה צ’אנדני צ’וק הוא הרחוב הראשי של אולד דלהי, ובו אמני רחוב, שווקים, רוכלים, תנועה רבה וניחוחות של תבלינים ועוד כל מיני דברים. הצ’אנדני צ’וק משמש גם כמתחם המצעדים והתהלוכות של דלהי. צ’אנדני צ’וק נמצא בין המבצר האדום למסגד פאטפורי (Patpuri) ואפשר להגיע לשם במטרו.

בכיכר הקונאט פלייס, סמוך לתחנת הרכבת ישנו שוק ‘פאליקה בזאר’- זהו שוק תת קרקעי שהינו צפוף במיוחד בסופי שבוע. בשוק ניתן למצוא זיופים של מותגים שונים, אך המחירים מופקעים וצריך להתמקח הרבה לפני שקונים.

עשר דקות הליכה משם נמצא השוק הטיבטי Janpath. שוק זה ממוקם חלקו בחנויות רחוב , ובנוסף ישנו מדרחוב של 100 מטר ובו המון דוכני בגדים- עודפי יצוא. המחירים טובים אבל עדיין כדאי להתמקח.

שוק Lajpat Nagar הינו שוק ידוע נוסף בעיר דלהי. בשוק ניתן למצוא הכל- פירות וירקות, בדים, דיסקים ושאר מזכרות. ברחובות ליד השוק חנויות מסודרות וישנן הרבה תחנות בהן עושים קעקועי חינה מושקעים.

על מנת להגיע ליעד משדה התעופה- ישנו שירות בשדה התעופה של ניו דלהי שנקרא pre paid taxi וזה דלפק בו משלמים מראש עבור הנסיעה ומקבלים פתקית אותה מוסרים לנהג. רצוי מאוד להשתמש בשירות הזה בכלל בתוך דלהי כי הנהגים מאוד תחמנים. יש גם אפשרות להגיע ברכבת התחתית של דלהי שתיקח אתכם כמעט עד המיין באזר.

טווח המחירים בגסט האוסים בעיר דלהי לא משקף את מרבית הודו, הוא יקר יחסית- בין 400 ל-600 רופי ללילה בממוצע. יש לזכור שזוהי עיר הבירה ועל כן המחירים הגבוהים.

מקומות פופולאריים ללינה הם: מיין בזאר(הפופולארי ביותר), איזור הקונאט פלייס, הרובע הטיבטי.

איזור Paharganj או כפי שהישראלים מכירים אותו- מיין בזאר, הוא המקום אליו מגיעים תחילה רוב הישראלים לאחר נחיתתם בדלהי. אם אתם מחפשים מקום לנחיתה רכה בעיר דלהי ובהודו בכלל- סביר כי תגיעו למיין בזאר. אם זו הפעם הראשונה שלכם בהודו- תרצו או לא תרצו אתם תחטפו את השוק. ריח חזק של שתן, ריקשות כמעט ידרסו אתכם, אנשים יגעו בכם, קבצנים יתחננו אליכם, והודים ינסו למכור לכם כל מיני דברים ויקפצו עליכם מכל פינה.

צריך כמה שעות כדי להירגע ולהבין איפה אתם נמצאים, ותוך יום הכל נראה אחרת- פתאום תתמכרו לרחוב העליז והמקסים הזה (יש רחוב אחד ראשי עליו נמצאים רוב העסקים). במיין בזאר לא חסרים גסט האוסים, מחירים לא זולים במיוחד אך אפשר להתמקח. ישנם גסט האוסים ממש מעופשים ולעומתם גסט האוסים נקיים ומצויינים ברמת בית מלון.

אציין לטובה את Vivek שהינו נקי ומסודר, Yes Please הינו מלון מומלץ אך יקר יחסית.

כדאי להקשיב להמלצות מחברים, ולפעמים הם כבר התמקחו לפניכם והצליחו להוריד את מחיר החדר.

קונוט פלייס בלילה. צילום: נטע ארזי

אם אתם קצת יותר מפונקים, תוכלו לשכור מלון באיזור הקונאט פלייס, שם ישנם מלונות מפוארים אך תצטרכו להשקיע הרבה יותר- באזור המאה דולר ללילה. שווה לבדוק, לעיתים המחירים יורדים וזו בהחלט אופציה נוחה.

המושבה הטיבטית Tibetian Colony או Manju Ka tila(מג’נו קטילה). נקי ושקט יותר מהמיין בזאר. ישראלים לא ממש מגיעים לשם כך שאם אתם מחפשים שותף להמשך הטיול עדיף להגיע למיין בזאר. במושבה הטיבטית יש הרבה גסט האוסים, מסעדות וסוכנויות נסיעות.

הגעה במונית משדה התעופה- עולה בסביבות 350 רופי.

אם אתם נמצאים מספר ימים בעיר דלהי, תוכלו לבקר בעיר אגרה בה נמצא הטאג’ מהאל המפורסם. מדובר בנסיעה של שלוש עד ארבע שעות ברכבת והחוויה מדהימה ומומלצת מאוד.

מאטורה (Mataura) וורינדאבאן (Vrindaban) הן עיירות סמוכות לדלהי – מרחק של שעה עד שעתיים ברכבת בדרך לאגרה. עיירות אלו מהוות מקום מרכזי של הארי קרישנה (Hari Krishnna) הידוע וניתן למצוא בהן מאמינים הינדים ומערביים גם כן אשר חוגגים בטקסים ומוזיקה את אהבתם לקרישנה. בעיירות ישנם מלונות ברמה טובה.

דלהי היא הרבה יותר מהאתרים הבנאלים והמיין בזאר והיא מפגש מטריף ולא נתפס של מזרח ומערב, עושר ועוני. אלו מכם שלא נבהלו וברחו ממנה בימים הראשונים או חוזרים לסיבוב שני, שלישי או שישי . חיי לילה תוססים, שכונות שיקיות וחור בכיס- לאלו מכם שבאמת רוצים לגלות את דלהי האמיתית.

 

לאחר ההסתגלות תראו שמעבר לצפיפות, זיהום האוויר וההמוניות העיר דלהי היא עיר שופעת חיים, צבעונית ומלאת אפשרויות. יש בה עושר נוצץ מול עוני אכזרי, והיא מייצגת כיאה לבירה את הודו האינסופית. אם לרגע תשכחו איפה אתם נמצאים- רק תצאו לרחוב ראשי וההמולה, צפצופי המוניות והריחות באוויר כבר יזכירו לכם.