צ’איה צ’איה צ’איה

אחרי שהתאכזבתי מהצ’אי של בתי הקפה, אבל המשכתי לנסות צ’אי ובכל הזדמנות ומפגש עם חברות, משכתי למסעדה הודית כזו או אחרת, בין אם שתינו צ’אי ב"סאב קוץ’ מילגה" התל אביבית המיתולוגית, ב"אינדירה" המפוארת, או ב"הודו הקטנה" החדשה בבאר שבע, בין אם נפגשתי עם עידן, עם עינב או עם יוליה, גם אם נפגשנו לצ’אי של חורף, לצ’אי קר עם קרח, לאייס צ’אי ב"סאלם בומבי" או לצ’אי חם של קיץ, כדי לבדוק שוב את התיאוריה מהמזרח(שמשקה חם ביום חם מקרר את הגוף) – תמיד המפגש כלל הימרחות על מזרונים שהיו פזורים על הרצפה או ספה נוחה, ריחות ונינוחות מהסוג שיש לצ’אי הודי להציע.

* המתכון באדיבות לילך שפי.

טיפים מהכותבת ליום קיצי חם במיוחד:
* אפשר להקפיא את הצ’אי ולשים את הצ’אי הקפוא בבלנדר, וככה יצא לכם "אייס צ’אי".
(אם הבלנדר לא מבלנדר את הצ’אי הקפוא, אפשר להשרות במקרר לרבע שעה או להוסיף מעט מים או חלב שקדים עד גובה הלהבים).
** לצ’אי המוכן, הקר או הקפוא, אפשר להוסיף סוכריות אניס הודיות חריפות וצבעוניות!

לחיים!