גשרים, צבעים, ריחות,פרות, קופים, רוחניות, אבני חן ועוגיות החמאה הטובות בעולם - כל אלו ומה שבינהם תוכלו למצוא בעיירה המקסימה רישיקש ששוכנת על גדות הגנגס. יצאנו לבדוק מה קורה כשפרה וקוף נפגשים על גשר,ואם זו לא תחילתה של בדיחה,אולי תהיה זו תחילתה של ידידות נפלאה...
רבים מאיתנו, כאלה שטיילו בהודו וכאלה שעדיין לא, וודאי שמעו את השם רישיקש בכל הזדמנות שהמילה הודו עלתה על שפתיהם, ולא בכדי. רישיקש היא עיירה קדושה ומרכז לתיירים מכל העולם שבאים לבדוק בין היתר מהי רוחניות בשבילם, לספוג ריחות ותרבות הודית אותנטית ובעיקר להתרגש.
בין אם אתם בתחילת הטיול שלכם ונסעתם היישר מדלהי, או שאולי אתם על הרי ההימלאיה והתחלתם להדרים, רישיקש תהיה אופציה נפלאה עבור הטיול שלכם. מאוד מהר ניתן להיכנס לאווירה השוקקת, ואף על פי שהעיירה מונה עשרות אלפי אזרחים הודים, אפשר בקלות להתחבר לשקט המרגיע ולאווירה המופלאה ברחובות.
לקסמן ג’ולה אני והגנגס
רישיקש היא עיירה קדושה להינדואיזם שנקראת על שמו של האל ההודי וישנו, ומשמעותו היא ריבון החושים. כבר כשנכנסים בשעריה ניתן להרגיש באווירה המיוחדת השוררת בכל חלקי העיירה. העיירה מורכבת משלושה חלקים עיקריים: high bank, או בעברית הגדה הגבוהה, שבה נמצא גסט האוסים רבים החביבים על ישראלים, בין היתר "הסוויס קוטג’" המפורסם, ונמצאת במרחק הליכה מסויים מלב העיר. ושני החלקים המקוריים של רישיקש, למטה על הנהר, הנקראים על שמם של הגשרים המרשימים שמחברים בין שתי גדות הנהר- ראם ג’ולה ולאקסמן ג’ולה. בסיור הראשון על כל אחד מהגשרים תופתעו לגלות קופים, אופנועים, פרות, קבצנים ומה לא בעצם. המעבר הקצר על כל אחד מהגשרים יכול להיות חוויה מרשימה בפני עצמה, ואני בעצמי נוכחתי לגלות שכשעל גשר אחד מתקיימות התרחשויות מגוונות כל כך-המצב עשוי להיות מעניין…
רישיקש לינה
בחירת מקום הלינה הוא עניין חשוב-ההיי בנק הוא החלק היותר פופולרי ללינה, בו תמצאו הרבה ישראלים בין היתר, אך גם הרבה מאוד תיירים אחרים. יש לזכור שאם אתם לא מתכוונים לשכור אופנוע (ואין ברשותכם אחד כזה), כל "קפיצה לעיר" תהיה מלווה בתכנון מראש. לכן, אם הנכם מעט "עצלנים", או פשוט כאלה שהליכה ברגל זה פחות הסטייל שלהם, כדאי לבחור לישון באחד מחלקי העיירה האחרים. יתרונות, חסרונות ,ושיקולים בבחירת השכונה בה תגורו: ההיי בנק הוא החלק בו השקט שולט, אך הגנגס לא נראה מהגסטהאוס. הלאקסמן ג’ולה זהו החלק היותר רועש והתפילות והשווקים בהחלט ישימו את חותמם על אוזניכם. הרם ג’ולה הוא החלק הפחות מתוייר מבין השלושה,בו קיימים רוב האשראמים…עשו את החשבון לבד.
רישיקש, לקסמן ג’ולה.
המחירים ללינה ללילה נעים בין 100 רופי לחדר נאה שיכול לכלול גם מקלחת ושירותים בתוכו, עד לכ-1000 רופי אם בחרתם באמת להתפנק. זה גם תלוי בעונה שבה אתם מגיעים. אני אישית ישנתי בחדר ליחיד ב120 רופי בסוויס קוטג’ והייתה בו מאמא מקסימה שאירחה אותי נפלא. פה הכסף הוא לא העיקר.
רישיקש רוחניות
רבים שתשאלו יספרו לכם שהם מצאו את עצמם מבחינה רוחנית ברישיקש. בעיירה קיימים מגוון אשארמים אותנטים, המציעים סדנאות רבות, יוגה, מדיטציות ועוד. אך גם אם לא באתם למצוא את עצמכם מבחינה רוחנית, יש לכם מגוון של פעילויות ומקומות נהדרים לראות ולחוות.
רישיקש היא מקום המפגש של נהר הגנגס ונהר הצ’נגראבהאג’ה. על גדות נהר הגנגס תוכלו להיות חלק (לפחות בצפייה) מדי ערב מטקס ה"פוג’ה ארטי" המתקיים אל מול פסלו של האל שיווה. תחושת הצניעות מורגשת בעיר, ומומלץ לבנות להסתובב עם הכתפיים מכוסות ולהתלבש בלבוש צנוע יחסית על מנת לא לפגוע ברגשות המאמינים ולא להפגע על ידי הסקרנים.
רישיקש היא מקום המפגש של נהר הגנגס ונהר הצ’נגראבהאג’ה. על גדות נהר הגנגס תוכלו להיות חלק (לפחות בצפייה) מדי ערב מטקס ה"פוג’ה ארטי" המתקיים אל מול פסלו של האל שיווה. תחושת הצניעות מורגשת בעיר, ומומלץ לבנות להסתובב עם הכתפיים מכוסות ולהתלבש בלבוש צנוע יחסית על מנת לא לפגוע ברגשות המאמינים ולא להפגע על ידי הסקרנים.
שיווה בראם ג’ולה הגשר ללקסמן ג’ולה
רישיקש אוכל
מכיוון שאזור רישיקש הוא אחד מהמקומות הקדושים בהודו, אסור למכור בחלק גדול מהעיירה בשר(בגדה הגבוהה אפשר למצוא בשר לעיתים). לכן המקום מהווה אופציה טובה לאוכל צמחוני טעים ועשיר ותפריט מגוון של אוכל הודי וקונטיננטלי נהדר.
אני באופן אישי מאוד התחברתי לשדרת המסעדות המקסימות בלאקסמן ג’ולה, אכלתי המון ב"ליטל בודהה", ב"פרידום קפה" וב"גנגה וויאו". בכל אחת מהמסעדות האלו תקבלו תמורה מלאה לכסף שלכם, ובעד 70-200 רופי תוכלו להינות מארוחה צמחונית עשירה ונהדרת, שתכלול בתוכה גם ג’מינג (בפרידום קפה) ואירוח לבבי ומצויין.
בעודכם מטיילים על כל אחד מהגשרים,מאוד כדאי לטעום את עוגיות החמאה המפורסמות של רישיקש, עוגיות החמאה הכי טובות שאכלתי בחיי! מה שכן, מומלץ לא ללכת עם האוכל בידיים ולשמור אותו בתוך התיק מחשש שקופים יחמדו לכם בו. אנקדוטה קטנה אישית ומצחיקה – בעודי אורזת את התיק בגסטהאוס נכנס הבבון לבקר אותי, הוא לא חמד בי, אלא בעוגיות שהיו מונחות על המדף העליון.
ג’ונגל או לא ג’ונגל?
מלבד הטקסים הדתיים, אפשר לבקר במיני רבים מן המפלים הנמצאים מרחק נסיעה או הליכה קצר מלב העיירה. היערות בה אותנטים, וזהו ג’ונגל אמיתי, שמומלץ לא להגיע אליו לאחר שעות האור כי המקומיים טוענים שנמצאות חיות בר במקום.
הג’ונגלים של רישיקש. מימין לשמאל (כדי לא להתבלבל): לי קקון, בבא מקומי
במרחק של כשעה נסיעה ממנה, נמצאת העיר הארידואר, מקור עלייה לרגל של המוני מאמינים הינדים בשנה, העיר היא אטרקטיבית אם הייתם רוצים לחזות בטקס הפוג’ה בגירסה ענקית ומהפנטת שלו או אם הייתם רוצים להגיע לפארק המים המדליק הנמצא בה. בכל אחד מהמקרים, מומלץ ביקור בעיר הזאת, שהיא אחת מ-4 הערים הקדושות להינדואיזם, אך איכשהוא יוצא שמטיילים רבים רק עוברים בה בדרכם לרישיקש אך לא מבקרים. אל תפספסו גיחה מרישיקש להארידוור, ואל תשכחו ביקור בשוק המהמם שלה שליד רחבת הפוג’ה המרכזית. גימיק קטן: יש רכבל בעיר – שעולה אל מקדש מיוחד ממנו נשקף נוף מרהיב.
אתם יכולים לבחור לצאת מרישיקש לטרק קסום הנקרא "גנגוטרי". זהו המקום שבו הגנגס מתחיל, ועל כן יש לכפר הקטן הזה חשיבות דתית רבה להודים. הטרק אורך שלושה ימים שבסופם תוכלו לחזות בקרחון שנקרא "פי הפרה" ממנו פרץ הגנגס. ככל הנראה תפגשו במהלך הדרך עולי רגל הינדים רבים שיצעדו איתכם. ישנן אופציות רבות לטרקים נהדרים שיוצאים מרישיקש והאיזור. כך שאם בא לכם לטייל בטבע בתולי ומרהיב- זו ההזדמנות, בעזרת אחת מהחברות המארגנות טיולים אלו, אותן אפשר למצוא בנקל ברישיקש.
רישיקש והביטלס
כדאי גם לבקר באתר ציון היסטורי, לפחות לטעמי, הידוע בכינויו האשראם של הביטלס. במקום זה שהו חברי להקת החיפושיות בסוף שנות ה60 וכתבו בו את אלבומם "the white album" . האתר היום הוא מוזיאון, בו תשלמו 50 רופי בכניסה ותזכו לסיור חווייתי, בין אם תבחרו לעשות אותו לבדכם או לקחת לכם את אחד הבאבות שמסתובביםבמקום ומציעים סיור בתשלום חווייתי לא פחות. באתר מבנים מעניינים רבים מבחינה ארכיטקטורית, חדר גרפיטי עם ציורים יפים שכוללים ציטטות מרבים משיריהם של הלהקה האהובה, וג’ונגל אמיתי שהסיור בו מרומם ומעשיר.
האשרם של הביטלס, רישיקש. מימין: גרפיטי בפנים, משמאל: האשרם מלמעלה
באחד משני הסיורים שלי שם, פגשתי אדם נורווגי מבוגר, בשנות ה-70 לחייו, שסיפר לי על התקופה בה האשראם היה פעיל וגם הביטלס היו בו. קשה לתאר את התחושה העילאית שאחזה בי, לפגוש פיסה היסטורית כזו בעודי מסיירת במקום הקסום הזה, חלק מההוויה הבלתי נפרדת של רישיקש.
הייתי ממליצה גם לאוהבי אבני החן (שריטה קשה שלי) – להסתובב הרבה בשווקים ולהתמקח הרבה על המחירים – ברישיקש מצאתי את הקניות הכי טובות שלי. המבחר נהדר והאבנים הן ברמה טובה יחסית(קיימים גם שרלטנים, כדאי להסתובב עם מישהו שקצת מבין).
מלבד האתרים הידועים, סיור רנדומלי בכל אחד מחלקי העיירה הוא חוויה מרגשת, הרוח הדתית השורה בעיר, מגוון הפסלים שניתן לראות בכל מקום, טקסים ייחודיים, השירים והתפילות ברחובות, השווקים הסוערים, והאוכל הצמחוני הנהדר גורמים לרישיקש להיות בעיניי ובעיניי תיירים רבים מכל העולם מקום חווייתי, מעשיר ומעניין בכל צורה בה תבחרו להסתכל עליו.
לסיכום, הייתי ממליצה בחום לא לפסוח על רישיקש, הנהדרת, המגוונת, שכוללת בתוכה כל כך הרבה אותנטיות- על אף היותה אחת המקומות היותר מתוייריםבהודו. פה תוכלו למצוא את עצמכם בכל אחד מחלקי העיירה, וגם אם לא מצאתם, הרווחתם צפייה באחד מהנהרות המרשימים ביותר שלי באופן אישי יצא לראות, וכל היופי הוא, בינינו, להמשיך ולחפש.
על הכותבת:לי קקון, בת 24, מתגוררת בכפר סבא, מלצרית בזמנה הפנוי, אוהבת לכתוב, לבלות, לצייר לחייך ואת הודו.