האם יצא לכם להרגיש לא בנוח או לא מוסרי לעלות על ריקשה אופניים בהודו? או שזו צדקה גדולה? מה היחס למשרתים בהודו? האם המשרתים הם עובדים מנוצלים? כל זאת ועוד בספר הפשע הנוסף של טרקווין הול- ״תעלומת המשרתת הנעדרת״ שבמרכזו היעלמות ורצח של משרתת.
דילמה מוכרת בהודו: יורדים מהאוטובוס או מהתחנת רכבת, על הגב תיקים כבדים ועמוסים בכל טוב ישראל:בגדים, סדינים, תרופות, קוסמטיקה ולפעמים אוכל. מחפשים ריקשה לגסט האוס ובמקרה עוברת ריקשה אופניים. מתמקחים קצת על המחיר ומתכוונים לעלות לריקשה. ואז צץ הבחור או הבחורה המוסריים בחבורה ואומרים שהם לא מוכנים לנסוע בריקשה אופניים ולגרום לאיש שמסיע אותם ברגליים שלו סבל בשביל כמה פרוטות וזה בכלל ניצול. מיד עולה הצד השני: אם ככה, לא תהיה לו פרנסה והוא יהיה רעב ועוד יותר מסכן וזו גם הפרנסה שלנו, מה עדיף?
צילום: רשף סקלי
הסיפור של משרתים בהודו די דומה. הרבה פעמים העבודה הזו מצילה את העניים ביותר וחסרי ההשכלה מעוני קשה ומעניקה להם הכנסה קבועה וגם ארוחות. מצד שני רוב הפעמים מדובר בעובדים מנוצלים שמקבלים פרוטות על עבודה ארוכת שעות, כמובן ללא תשלום ביטוחים או זכויות סוציאליות והן נתונות לחלוטין לחסדי המעביד. למעשה, היה סביר לחשוב, שהיום משרתים זה עולם הולך ודועך. אבל כמו שהודו אוהבת לשמר מסורת (למשל, רק לאחרונה התחילו לסגור מפעלים שמייצרים מכונות כתיבה!) המשרתים זה עולם שריר וקיים. בחודש מרץ האחרון הושלמו מגורי הבניינים למגורי חברי הפרלמנט בדלהי, כאש חלק מהבניין כולל מבנה נפרד למגורי משרתים. וכך מוצגים יתרונות הדירה לחברי הפרלמנט:
Available: A three-bedroom flat with modular kitchen, granite flooring, central air-conditioning, dedicated basement parking and a servant's room. Also, comes with an option of duplex flat. All flats have a view of Rashtrapati Bhavan. Yes, this is where our members of Parliament will live.
הספר הבלשי "תעלומת המשרתת הנעדרת" עוסק ברצח של משרתת בשם מרי, כאשר החשוד העיקרי הוא א'גיי קלסוויל- בעל הבית בו שירתה. התרחיש הטריוויאלי הוא שהיה ביניהם רומן, היא נכנסה ממנו להריון וקלסוויל רצח אותה כדי שלא יתגלה הסוד. אבל קלסוויל מתעקש שלא היה ביניהם כלום וגם שהוא חף מפשע. הבלש נדרש למצוא את אותה משרתת, מרי, שאף אחד אפילו לא יודע מה שם המשפחה שלה או מאיפה היא באה, בהנחה כמובן שהיא לא נרצחה.
מכיוון שברור גם שלא סיפרו לבלש פורי את כל האמת, הוא שותל משרתת חדשה כסוכנת חשאית בביתו של קלסוויל. כבר מההתחלה ברור שאשתו הקשוחה של קלסוויל יודעת יותר ממה שהיא מספרת אך לא ברור בדיוק מהו האינטרס שלה להסתיר. בנוסף, יש נהג שעזב את עבודתו ושכניו מגלים שהתעשר באופן פתאומי והחל לקנות מוצרים יקרים שלא כהרגלו, משרתת אחרת צעירה ומפוחדת והבן של קלסוויל שמסתובב לחוץ ועצבני וכולם נעשים מועמדים מסקרנים לרצח או להעלמות של מרי.
צילום: רשף סקלי
הספר כתוב על ידי סופר אנגלי בשם טקווין הול, שעבר להתגורר בהודו לסירוגין ונישא לאישה הודית, מספק לנו את הזוית המערבית שסופר הודי לפעמים מחמיץ, כי בעיניו זו מציאות מובנת מאליה: הבלש פורי, חוץ מחקירות נוצצות על שוד או רצח, מוזמן גם לחקירות פחות קונבצניונליות, למשל- על בני זוג פוטנצאליים. מכיוון שההורים אחראים על שידוך ולפעמים נישואים הם תוצאה לתגובה למודעה בעיתון, למעשה להורים אין מידע אמיתי על הבן/בת זוג למעט ההורסקופ החשוב וקורות החיים של המועמד.
היום אגב, מסתבר, שעולם המשרתים נהיה מורכב אפילו יותר. מצד אחד התלות במשרתים נהייתה גדולה- הם מבצעים עבודות בית, מסיעים את בני המשפחה לעבודה וללימודים, מביאים אוכל בצהריים מהבית ולכן אפשר לראות שהמשרתים התחילו להכיר בכוחם, ומראים בסדרות טלויזיה עוזרות בית שמציגות "חבילות שירותים" שונות- אלף רופי לבישול, שטיפת כלים ולניקוי אבק מלמעלה בלבד, אלפיים רופי לניקוי אבק יסודי ועוד אלף לחבילה המושלמת הכוללת גם כביסה. בעלי הבית מצידם כבר הפסיקו לסמוך באופן עיוור ומתקינים מצלמות – שם רואים את המשרתות גונבות אוכל או כסף, ולמרבה הצער גם סרטונים של אומנות-משרתות שמתעללות בילדי הבית וכו, וסדרות טלויזיה על רומנים אסורים בין משרתות לבנים הצעירים של בעלי הבתים וכמו תמיד מראים עד כמה קשה לצבוע את המציאות בהודו בצבע אחד בודד.
.
מדד הזעפרן:
שווה בהחלפת ספר אחר: לגמרי כן
משקל בתיק: בקטנה
הפרעת קשב וריכוז: עובר אפילו שוק סואן
הנקודה ההודית של הספר: דלהי של מעמד הביניים. דרום דלהי היוקרתית של אנשי צבא, מהנדסים ויתר בעלי מקצועות חופשיים שגרים באזורים נקיים ומבודדים מהאזור הכל כך מוכר לישראלים- המיין באזאר.