אפרת בייר

מודה, עם כל הצער שבדבר, גם אני מבינה את נטיית התקשורת להתמקד בקרובים לנו, ראשית הישראלים, אח”כ יהודים ולבסוף כל השאר, אבל נכון שנדמה היה שרק אנחנו נפגענו ולא כך צריך להיות!
אני גם מסכימה בצער רב, שאת השנאה אנחנו הרבה פעמים מביאים על עצמנו בהבדילנו את עצמנו מאחרים. לא פעם שמעתי אפילו בקרב חבריי, שאנחנו “העם הנבחר”. הוי, איזה שטויות. במקרים כאלה, מגיע לנו שישנאו אותנו 🙁 אני לא מצדיקה חלילה פעולות איבה, אבל אם אנחנו מרחיקים את עצמנו מאחרים אז אל לנו להיות מופתעים.
צריכים תמיד לזכור, אם אלוהים ברא אותנו ובחר בנו, הרי שהוא גם ברא את כל השאר וכולנו שווים!
ולגבי המקרה הספציפי שהתרחש לגודל הזוועה בבומבי: השבוע זה קרה שם אבל לצערנו זה בכל מקום ובכל זמן, גם בארץ ולכן, אל לנו לנטוש, לא את הודו ולא אף מקום אחר.
אני אישית, מאמינה גדולה בגורל ושהכל כתוב; לצערנו, זה היה יומם האחרון, חבל רק שבדרך איומה שכזו.
כואב כל כך שדיעות שונות על דת ושלטון מביאות לשנאה כזו ולמעשים נעלזים שכאלה. הסובלים הגדולים הם הרי תמיד הציבור שלא רוצה בשום רע ובסך הכל רוצה לחיות ולהתפרנס בכבוד. זה כולל אגב, גם מתיירות…