אפרת בייר

אולי אין מאמר?
בכל מקרה, כיוון שאני כותבת מהעבודה ואין לי באמת הרבה זמן רק אציין שני דברים, בעצם שלושה, לגבי ג’ייפור:
א. את האתר שבתמונה, נקרא ג’נטר מאנטאר, לא תאמינו, מצאתי אותו במקרה גם בוורנסי!! שם הוא סגור ומי ששולט בו הם הקופים שמקפצים משעון לשעון! היינו במסעדת "דולפין" שעל הגג כשפתאום הבחנתי באתר מלמעלה. אנסה להוסיף תמונה.
ב. בהגיעי לג’ייפור, נהג הריקשה לקח אותי למלון "סג’אן ניוואס" שבאזור באני פארק. איך שראינו את המקום, אמרנו אין מצב שנוכל כתרמילאיות להרשות לעצמנו. אבל… לפני שנה בדיוק התבקשנו לשלם 500 רופי ללילה עבור החדר! אחחח, גם תמונה של המלון אנסה להעלות…
ג. אחד מטיולי החובה בג’ייפור זה אל מבצר אמבר. יש להגיע מוקדם כי לפני הצהריים מפסיקים את הטיפוס לשם ע"ג הפילים. אחת החוויות הכי יקרות שלי שם, אבל חוויה מומלצת.
ד. לא התאפקתי… לכו כמובן לראות סרט קולנוע באולם הכי גדול והכי מפורסם. לא נשארנו לכל הסרט אבל ההימצאות בין הצופים באולם זה העניין
ה. קניית כרטיסים לרכבת – יש חלון נפרד לזרים והוא גם נמצא בבניין מרוחק מהתחנה עצמה. מרוחק, אני מתכוונת כ-100 מ’ משם, לא באמת רחוק, אבל לא בתחנה עצמה. החלון פתוח עד 8 בערב, לא דקה אחרי. אנחנו נאלצנו לקנות כרטיס אוטובוס כי לא מצאנו את החלון, ועבדו עלינו בגדול עם הנסיעה הזו 🙁 לא נורא – עוד חוויה הודית
ה. ואחרון אני חושבת: צמוד לג’נטאר מאנטאר אשר בתמונה, ממש מאחוריו, יושב ד"ר מפורסם לגילוי עתידות. כולם שם מכירים אותו, לא זוכרת את שמו ברגע זה. שילמתי 600 רופי, מחיר בסיס; אישית, התאכזבתי ואני גם מאוד מקווה שהוא טעה אתי בגדול – אחרת אני יכולה לשכוח מחתונה בגלגול זה 🙁