דני אברהמי

בתיה ואלינור תודה על התגובות ! אלינור נשמה מה שלומך ?

אני מסכים עם זה ש:
“ההטרדה” – היא ברמות יותר גבוהות בהודו
“הסיכון” – יותר נמוך
אם בכלל אפשר להפריד ולהכליל לשני מונחים כאלו.
בגלל שיש משהו תמים חסר מסכות כמו ילדים, בהודים, חרמנים ככל שיהיו. ניסחת את זה יפה אלינור 🙂

בתיה – כן הודו מלאה ב-“סתירות”.. 🙂
רעש והרמוניה שמתקיימים בו זמנית ברחוב.. . הטרדה מול בטחון.. אי שקט מול שקט בתוך עצמנו.. כל מיני דברים מוזרים בארץ הפלאית

אני יודע שאני אוהב את הודו.. אבל באמת מנסה להיות אובייטקיבי… הורוד שלי גם בעיני אנשים אחרים, ויש אנשים שלא רואים את זה בורוד וזה בסדר שכולנו פה נשתתף בדיון