דני אברהמי

וואו !! התהליך שעבר המחבר של המאמר כלכך מרגש ואמיתי. כלכך דבר שמתאים לעבור בהודו. שהודו יכולה לתת לך. המחבר בעצמו לא האמין שהודו תתן לו משהו יותר מסתם מעבר לבקר את אחותו…
הרבה מהדברים שהוא עבר – אני מזדהה איתם מאוד -שינוי צורת חשיבה, קבעון, והפתחות אל עולם רוחני שהפחיד אותנו אולי כל החיים, שנסגרנו בפניו וקבענו לנו מוסכמות ברורות של החיים. משהו שקיבלנו מהמשפחה שלנו.. אני עברתי דברים דומים מאוד וכשהגעתי להודו, אמנם בגיל יותר צעיר מהמחבר – בגיל 21 – פתאום הרגשתי כמוהו – קצת זר לכל החבורות האלו שמסביבי, הרגשתי קצת לא שייך. כאילו יש להם איזה סוד גדול, עם חיוך סודי והבנה ביניהם כמו שהוא מיטיב לתאר. כאילו יש שם משהו שאני לא חלק ממנו – וזה תסכל אותי – רציתי גם להתחבר לזה. גם אצלי המסע בהודו התחיל פרק, מסע. האמת שהמסע אצלי התחיל עוד לפני הודו, בתל אביב של תקופת הצבא שלי.. אבל סיפורי יסופר במקום אחר… דני