מירון וואו ! נהניתי לקרוא.. איך הקשר עם הודו שבא והולך עם השנים.. נשאר כל הזמן בתוך הלב.. גם אני אמנם רק לפני 12 שנה – זוכר שלא היה אינטרנט והייתי מקבל מכתבים ב-GPS של כל מיני ערים ושולח מכתבים לחברים בבית עם ניחוח של הודו… חבל שלא משתמשים בזה גם היום בדואר רגיל….
באמת חבל שהודו מתפתחת כלכך – ואנחנו מפסידים קצת מהחוויה של פעם.. אני שותף לקונפליקט שלך הכאילו “אגואיסטי”.. אבל אני חושב שזה גם לטובת ההודים שהם ישארו ככה.. לא רק בשבילנו.. אז אולי זה לא אגואיסטי… עדיין הודו רחוקה מלהפוך למערב.. רוב המדינה נשארה כשהיתה, יש עדיין את האנשים שרואים בחנות השכונתית טלויזיה, ואת אלו ששואבים מים, את הכפריים, את השידוכים, והעולם כפי שהיה ב-1000 השנים האחרונות.. אבל נכון שזה הולך ומשתנה 😐
הודו