הי יקירה
מילותייך יפות ונוגעות לליבי עד כדי כך שגם אני הזלתי דמעה או שתיים..
גם אני חזרתי משם לא מזמן, ולמרות שהייתי רק חודש אחד קטנטן אני מרגישה שהייתי במסע ענק, או בתחילתו של מסע שאינו נגמר, מהחיים ומהאנשים שיש לי כאן סביבי – אל הודו, אל תוך עצמי.
ויש בי געגוע עמוק אל עצמי, אל החוויה של היותי שם לבד, בחקר התרבות והמסורת בכל מקום בו הייתי..
קשה להסביר במילים..
ומה שלא יהיה, זה חלק מהמסע שלי ביקום הזה, מי ייתן ולא יסתיים ותמיד יהיה מהול הרפתקאות הודיות משכרות חושים, גם ברגעים בהם אני כאן בהוויה הישראלית הרחוקה אלף שנות אור..
זה שלי, זה שלך, תהני מזה, תאהבי את זה, תחגגי את זה, ואם צריך גם תבכי את זה..
החיים בסופו של דבר כבר ישאו אותך למסלול הנכון לך
נשיקות והרבה אהבה
טל
הודו