מיכל. מבלי להכיר, את נראית לי שדה אמיתית. איזה אומץ וכמה את חברותית, חבל על הזמן, ממש מקנאה בך על היכולת להתקרב ככה, להתחבר לאנשים כל כך מהר, זה נהדר!
נראה לי שברגע שתחזרי (אל תמהרי…) את יכולה לכתוב ספר על חוויותך
עם ההודים. לי זה נשמע כמו רב מכר!
תמשיכי להנות ולכתוב חוויות.