איזה כייף!
בדיוק לפני שבוע היה לי כמה ימים של מהפכים כאלו, בלי ילדה טיבטית ופרחים, הרים, או הודו. כמה ימים של לבד מגג העולם לתהומות היקום. הרגשה כזו לא קשורה למקום פיזי, אלא רק למקום בעולם, למצב הרגעי הנע בין עוצמות רגש לא יתוארו (אני מניחה כי אין לי צורך להתחיל ולנסות לתאר).
אני שמחה כי בחרת לשתף אותנו בהרגשה, תדעי שאת לא לבד אף פעם ויחד עם זאת תמיד לבד! כמו כולנו…
שימשיכי לחוות את החיים!
הודו