ליבי משורר

מיכל היקרה,
איזה כיף שאת חווה את ההרגשה העצומה הזו, וההבנה העצומה הזו כבר בשלב הזה בחייך. לי נדרש טיול שני כדי להיות מסוגלת להבין ולקבל את ההרגשות הללו. בראשון פחדתי מהלבד – אז עשיתי ביחד, ובשני עמדתי והסתכלתי ללבד בעיניים וכמוך – הלכתי לבד. ועברתי מרגעים של אושר עילאי לבדידות מיותמת וחזור אל האושר הנצחי והגלגל המשיך להסתובב.
תלמדי לנצל ולחקור כל רגש שעולה בך – מהשמחה הכי גדולה ועד לעצב שממלא אותך. ממש כיף לקרוא שאת מרגישה חופשי. אם הצלחת להגיע אל התובנה הזו – הצלחת במשימה שלך.
המכתב שלך רק מילא אותי בעוד יותר רצונות לחזור כבר להודו המדהימה הזו. ונראה לי שזה הולך להיות ממש ממש בקרוב. כן יהי רצון..