לימור אלימלך

טוב…וואו, נושא חשוב ומשמעותי כשמדובר בהודו… נהדר שנתת לו מקום וכתבת מאמר בענין…ויש גם המון מן האמת…
עכשיו אחרי שכבר חזרתי אני יכולה לשתף בדברים מתוך החוויות שלי…

לשאלה האם בחורות יכולות לטייל בהודו לבד, תשובתי היא כן…אם כי אני אסייג ואומר שהעובדה שישנם מטיילים ישראלים רבים, מאפשרת ומקלה יותר על הטיול לבד…
זה משהו שמחזק ונתן לי בטחון מסוים האומר כי תמיד אפגוש ישראלים, במובן הזה של מישהו מוכר, המדבר בשפה שלי, היכול להבין אותי, היכול לבוא לעזרתי אם אצטרך, היכול להגן עליי…זה ממש מרכיב חשוב בבחירת האפשרות לטייל לבד. כי הודו היא אינה פשוטה…ולטייל ממש לבד, צריך המון אומץ…

הדברים החשובים שהיו מבחינתי “בל יעבור”, זה באמת הנסיעות ממקום למקום. העדפתי לפעמים לחכות יום-יומיים לאנשים או להקדים נסיעה ביום-יומיים כדי להיות בטוחה שיש איתי ישראלים על האוטובוס, או חברים שהכרתי.
לעיתים כשניגשתי לרכוש כרטיס, בדקתי באותה סוכנות האם ישראלים נוספים קנו כרטיס לאותו האוטובוס…לצערי בנסיעה האחרונה שלי בהודו, “עבדו” עליי, כששאלתי ונעניתי כי יש עוד כמה ישראלים אבל לבסוף גיליתי שאין אפילו אחד:( מה לעשות, גם זה קורה…
נסיעות הן משהו של שעות רבות…בזמן שעצרו והייתי צריכה פיפי, תמיד היה לי החשש הזה (אגב, גם לרבות מחברותיי) שהאוטובוס יברח לי… או שאולי ניתקע באמצע שומקום ואני עם מלא הודים ואהיה חסרת אונים… לכן עם חברים, הייתי רגועה יותר…
בנסיעה הראשונה שלי באוטובוס, בא אליי הודי באמצע הלילה ופשוט העביר את ידיו לאורך גבי בתנועות מישוש, הסתובבתי וצעקתי עליו מיד והוא, כנראה מהבושה, נעלם…

בענין הלבוש, שמתי לב שלבוש צמוד וחשוף אכן מושך תשומת לב יתרה ולכן תמיד הקפדתי על לבוש צנוע, צעיף, כיסוי…
האמת, זה חשוב, ראיתי ישראליות רבות ששמות “קצוץ” וזה משהו שמזמין…

בשיחה שהיתה לי עם הודי, שהתארחתי אצלו, דיברנו על הענין…והוא אמר לי שבחורה שהולכת לבד, מזמינה סקס, כך הם מפרשים את זה. הוא הוסיף ואמר שגם ההודיות אינן הולכות לבדן ברחוב, כמעט אף פעם.

באופן כללי, ההרגשה באמת בטוחה בהודו, אם כי גם הענין הזה מיוחס למקומות… בפרואטי למשל, הרגשתי שאני לא יכולה ללכת לבד כי היה לי פחד מאוד גדול שם וברישיקש הרגשתי מאוד בבית ולעיתים הלכתי לבד בלילה, מרחקים קצרים מהקפה לגסטהאוס או משהו כזה. אבל תמיד העדפתי ללכת בחברה או שביקשתי ליווי…

האמת, עם הזמן, למדתי להגן עצמי, לא פעם צעקתי על הודי שנטפל אליי וגם על שניים שעקבו אחריי והם נרתעו ומיד נעלמו…

מסאג’ איורודי שעשיתי, ביקשתי אשה…אז הבחור המעסה מאוד נעלב…
אחרי המסאג’ אמרתי לעצמי שלא נראה לי שהייתי יכולה שבחור הודי יעשה לי מסאג’ כזה…

אז הכל אפשרי, לטייל לבד, כן…להשתדל לפקוח עיניים תמיד ולהיות בערנות, לגלות אחריות כלפי עצמך…בכל המובנים…וללכת עם כללי המקום…
המבטים זה משהו שנמצא שם תמיד, תמיד קיים…אין מה לעשות…
זאת הודו:)