לימור אלימלך

מיכל יקרה…את ממש נוגעת בי…נותר לי עוד חודש בהודו ואני לא רוצה לחזור…לא מתגעגעת לארץ, לקצב האחר מכאן….התרגשתי לקרוא ועם זאת התעצבתי גם…בשבילך…אני מתחילה להרגיש שהחזרה קרבה…והמחשבה עך כך לא פשוטה, אני משתדלת לחזור למציאות הודו בכל פעם שצצה מחשבה כזו…אבל כן, צריך להמשיך ולקחת את כל החוויות הנהדרות ואת כל התובנות ולהיות עם זה, לחיות חיים טובים יותר, אחרי הודו…האמת שאני כתבתי היום משהו, על מה עושה לי הודו…אעלה את זה בקרוב…
בהצלחה!