לימור אלימלך

גיא, אתה כותב מקסים ובכלל מחזיר אותי להודו הלא מתוכננת בגרוש כמו שאומרים…זה לא יאמן הענין הזה שאי אפשר לתכנן שם שומדבר, בשלב מסוים פשוט שחררתי את זה ונתתי לדברים לקרות ולזרום ואכן, הם קורים בצורה קוסמית משהו, מסתדרים להם בצורה שלפעמים רחוקה ממה שחשבנו וזה מדהים! היה לנו משפט בהקשר הזה, היינו אומרים “טוב, זה הודו” כאילו זה אופיני רק לה…ואיך כתבת, בהתחלה מציק וא”כ פחות מופתע ובסוף גם נהנים מזה…כל כך מתחברת לזה…
עכשיו אני בארץ, רוצה לקבוע עם חברה ואופס, צריך להתקשר, לקבוע, לתכנן…מה לעשות…
אהבתי את המאמר שלך! נגמר מהר…