לימור אלימלך

דניאלה….נהנית לקרוא!! צחקתי, הנהנתי, הזדהיתי איתך בכל כך הרבה פרטים….רק שתדעי שאני בכיתי במשך השבועיים הראשונים שלי בהודו…כן, שבועיים! לאט לאט התחלתי להבין מה קורה ואיפה אני נמצאת…
טוב, מסתבר שההתחלה לא פשוטה כמעט לרובנו…
הרגת אותי עם ה”דחיל ראבאק” שלך…

החווה האקולוגית נשמעת חוויה, חבל על הזמן…
והחוויה על האופנוע שהייתם 3, בטח הרגשת את החופש במהותו, ככה בלי קסדות…זה מין גג העולם כזה, לא?

הודו מדהימה, כל כך הרבה ללמוד עליה ועל עצמנו בדרך…

שמחה בשבילך, נשמע נהדר!!