לימור אלימלך

עמרי…זה מקסים…
הבוקר שלי נפתח עם המאמר הזה שלך…החזיר אותי לאחור, לדרמסלה הממכרת, לאנרגיות הטובות שלה וכן, לטבע הציורי, בתולי משהו, המזכיר את ימי בראשית…כמה נעים להיזכר, להיות שם במילים שלך…חי ונושם…

לפעמים לא חיבים לדעת, לא צריך לשאול ואין מה…ויש בזה קסם…