מיכל בניה

עמרי….
הכתיבה שלך מהממת ומהפנטת… אני יודעת בדיוק על מה אתה מדבר…
נכנסים בפעם האחרונה לריקשה בוכים על הפרידה מהמציאות המדהימה שאימצנו לכמה חודשים.. וחוזרים למירוץ…

עוברים המון בטיול… כמוך גם אני חוויתי וראיתי בנאדם מתפלפ לי מול הפנים.. כמה קשה זה אבל ממשיכים… כמו שממשיכים אחרי שחוזרים לארץ…

יקירי תהיה חזק.. תעבור גם את זה…
ויום יבוא ונחזור לשם….
היומן מסע שלך מדהים וללא ספק נוגע.. לדעתי בכל אחד שחזר משם..