שלי גלעד

גם אני רציתי להוסיף משהו…
הייתי עם חברים לפני מספר שנים בטרק מדהים ביופיו בלאדאק, לאגמים, על גבול טיבט: “צו מורירי” ו”צו קר”. עשרה ימים בשיאו הבלתי נגוע של הטבע. חוויה שלא תשכח. אבל! ויש אבל גדול, עולים בטרק הזה כבר ביום הראשון או השני ל4000 ומייד ממשיכים ל5000 ויותר. יש יום שבו עולים ממש גבוה (מעל 5500) ואז יורדים לעמק ,שם לנים, הבעיה היא שכדי לרדת מהעמק הזה צריך קודם לעלות חזרה ורק אז לרדת. חבר שהיה בטרק חטף מחלת גבהים קשה באותו ערב, לאחר שהתמקמנו בעמק ללינה, הוא הקיא ואף נהיה אפאתי ומעולף… זה היה מאד לא נעים ומפחיד. מה גם שהחלה סערה חזקה באותו לילה. בשלב מסוים רתמנו אותו לסוס והמדריך שלנו התכוון לרדת איתו בסערה ובלילה (להזכירכם שקודם, צריך היה לעלות… בסוף הכל הסתדר, אבל זו חוויה מיותרת ומסוכנת. בדיעבד, סימני מחלת הגבהים החלו כבר ביום הראשון: כאבי ראש, חולשה, ונדודי שינה. הטרק הזה מדהים ביופיו, אולי פשוט כדאי לעשות אותו לאט יותר… שלי.