דני אברהמי

אחי התיאורים שלך כלכך ויזואלים – אני פשוט מרגיש שהייתי שם ורטטתי גם כמו כל הפודינגים האלה. ריחות הודו עולים באפי, צ’אי בשיערי. אדיר