וואו רותם איזה הזדהות אני מרגיש איתך.. לאורך החוויות שלך.. הנחיתה, העזיבה של דלהי… והגעה לגן העדן הזה.. הפחד של ההתחלה של הטיול כמו מלאכול בדאבות – וההודים המדהימים שעוזרים לך ובעצם את אף פעם לא לבד.. ונותנים לך בטחון. בכלל כל הכבוד לך שאת עושה את הטיול הזה לבד ואת יכולה לתת השראה לעוד הרבה בנות. נשמע שאת מסתדרת טוב.. לא לחוצה ויודעת להתנהל במצבים הלא צפויים שקוראים בהודו.. ללכת לישון פתאום במקום לא מוכר.. להסתובב בלי שיש לך חדר בכלל והתיקים מונחים איפהשהוא… ספונטנית את !
מסא’ג אצל מאדו הבחורה ההודית בפמילי פיצריה בדרמקוט כבר עשית ? חובה חובה אבל יש לה תור ארוך של שבועיים.. צריך לקוות לנס.. (חור)
אני בהודו עכשיו… הצ’תעממתי היום קצת בדלהי בהעבירי את הזמן לטיסה מחר חזרה לארץ.. מביקורי הקצר הנוסף… תמשיכי לעשות חיים ולכתוב..
הודו