דני אברהמי

בנוגע לתיירות הנאנסות ממש בהודו – האם יחסית לכמות מקרי האונס במקומות האחרים הודו גבוהה יותר ? נמוכה יותר ? אשמח לקבל נתונים מהימנים אם מישהו יודע. לעניות דעתי, מקרי אלימות בהודו, שוד, אונס, רצח הם נמוכים. לא אפס, אבל נמוכים, יחסית לדרום אמריקה, אפריקה, ארה”ב, ואולי אירופה. אבל אשמח למידע מהימן בנושא אם למישהו יש ואולי אני טועה…

אין ספק שאין מסיכות, אין טקט מערבי, מסתכלים אליך ובולעים אותך, זה מעייף זה מתיש, יש צדדים מקסימים יש צדדים מאיימים עלינו. לנוח בחדר שלך בגסט האוס שלך לאחר שוטטות ברחובות שופעי הודים זה נורמלי ורצוי… הבליעה הזו אני חושב לא מתפרצת לאלימות אלא בראשנו – כמו שמתאר נועם: “חרמנות ואלימות כבושה” – חרמנות כן, מבט בולע כן, אלימות ? לא יודע. לפעמים כשרחוב שלם מסתכל עליך זאת ההנחה שאתה עושה – אבל לא הם. זה מזכיר לי מעט את “כלב נובח לא נושך”.

דרך אגב לא התייחסתי לשוביניזם בהודו, תרבות הגבר, הרחוב הגברי, האישה ההודית. אולי נשים הודיות נאנסות כל יום על ידי בעליהן במונחים שפה במערב נחשבים אונס אך שם לא ? אבל כרגע דיברנו על התיירות שמטיילות שם.

עצות לנשים בהודו: אל תלבשו בגדים חושפניים, התכסו והראו קצת כמו הודיות כמו שעשתה דיצה בחכמה, לפחות ברחוב אל תישירו מבט לזמן ארוך אל עיני הגברים – אני יודע שזה מעצבן ושוביניסטי – אבל זה מין כבוד למקום שהוא באמת מיושן ושוביניסטי מה לעשות. יש נשים בעיקר כאלו שמטיילות לבד ששמות טבעת נישואין על האצבע – זה ממש מוריד מהם את רוב ההודים והמבטים. אם אתן מטיילות לבד ונטפלים אליכם, שוב בדיבור או במבט או אפילו מנסים לגעת, תצעקו עליהם, תגידו שיעזבו אתכם, תגידו שאתם נשואות. זה עובד. בסה”כ הודו בטוחה למטיילות, גם כאלו שלבד.

בכל זאת אני לא מתעלם מהעובדה שבוודאי היו מקרי אונס ממשי, כמו שלצערנו יש בכל מקום.