הי הדס…
המאמר שלי אמנם נכתב ברוח המנשבת מהודו, אבל זה הרבה יותר עמוק מזה והאמת, גם מאוד פשוט… הודו חידדה לי את זה בקסם שלה וברוח שלה, היא איפשרה להיות…היא נתנה לי להבין טוב יותר…
ואני מברכת על כך!
התכוונתי שיש משהו בסיסי בתוכנו, שהוא בסיסי אבל הוא גם הבסיס ל…
כשיש לך את עצמך ויש לך אהבה לעצמך וזה לא תלוי בשומדבר חיצוני ובטח לא באף אחד וזה הכלום בעצם, והטוב שלך בא מבפנים, באמת מבפנים, אז כל מה שאת כותבת, אכן מתאפשר…את תדעי להכיר בטוב וגם לחיות אותו, לחיות שמחה ואף להיות בה…
וכן, אומץ, מסכימה איתך, המון אומץ כדי לא לחזור למסלול של ההישגיות החומרנית… ולעיתים אנו “נופלים” בפח הזה, זו מודעות…
תראי, אני אגלה לך כי אני משננת לעיתים קרובות את המשפט, אני שמחה בחלקי וגם מודה לקב”ה בכל יום על חלקי…
וזה לא מובן מאליו, בודאי שלא…אבל אני לא קוראת לזה “עבודה קשה”, כי אז זה באמת יהיה קשה… אני קוראת לזה רצון, הרצון של לבחור ולעשות למען עצמך…
ולחייך! לחייך המון!!
🙂 🙂
הודו