מיגו קדם

תודה, מיכל. לא אני כתבתי את זה, אלא ידידי דןדן..
לגבי החיבוק של אמה, שמעתי הרבה התפלספויות לגבי אורך החיבוק (כמה שניות אפילו מודדים..) וכאלה, אבל מבחינתי זה כמו להסתכל על ציור יפה ולמדוד את רוחב המסגרת בסנטימטרים. מה שעושה את אמה למה שהיא זה הנתינה הבלתי נגמרת שלה. תחשבי שהיא יושבת רוב שעות היממה ומקבלת את האנשים שרוצים לראות אותה, ועוד יש לה סבלנות לעשות את זה כבר 30 שנה.
תראי לך שיבוא חבר ויספר לך את הצרות שלו וילך. אחר כך תבוא עוד ידידה. אחר כך עוד מישהו. אחרי 3-4 סיבובים כאלה, בטח נגיד לחבר הבא שיבוא שינסה אותנו מחר, כי היום כבר אין כוח. ואצל אמה? זה לא נגמר…
בכל מקרה, זה תמיד נורא כיף לידה, כי היא מצחיקה, סבלנית, רגישה ועוד…
אני מציע לנסות לבד, זה הכי טוב (לקבל חיבוק), זה חינם ואמה תמיד זמינה..