לגבי אמה, היא בפירוש ממליצה לכל אדם להתקרב למורשת שלו, להעמיק בה ולהבין אותה. היא מציינת שכל האמונות והגישות מובילות לאותו המקום. מצד שני, יוגב, התרבות ההודית מכילה בתוכה הרבה סיטואציות ויזואליות וטקסיות. יהודית נסעה להודו, שם התרבות היא שונה מאשר פה. העובדה שהיא מתארת חוויות חיוביות ומלאות לא חשובה בעינייך? מותר לחוות חוויות אלו רק אם הם נובעות מהמורשת שלנו?
ואגב, בית הכנסת בקוצ’ין הוא במרחק שעתיים מהאשראם של אמה. מומלץ וחשוב גם.
אסיים בחוויה אישית שהייתה לי עם אמה. באחד הפעמים בהם פגשתי בה, היא שאלה אותי על אותו בית הכנסת בקוצ’ין ואמרה לי כי עלי לבקר שם. לשמחתי זה היה אחרי שכבר הייתי שם (ביליתי אחר צהריים שלם בתוך מגדל השעון, צופה במספר אנשי מקצוע מכוונים את השעון המכני המורכב הזה), אז יכלתי להגיד לה “אמה!, כבר הייתי שם!”,
היא כמובן צחקה, כהרגלה…זה מאוד שיעשע אותה ששמחתי מההתעניינות שלה.
הודו