לימור יקירתי!!!!
אני שלושה חודשים בארץ ואני עדיין מרגישה בדיוק כמוך ושואלת את אותן שאלות בדיוק..
פשוט מדהים מה שכתבת גרמת לי לחזור אחורה ולהזיל שוב מספר דמעות…
לא פשוט לצאת מהבועה הזאת יקירתי..
גם אחרי עבודה מסודרת אני עדיין שם חולמת על שם ורוצה ליהיות שם…
אני באמת מאחלת לך שההתאקלמות שלך תיהיה מהירה יותר משלי.. ואנחנו באמת צריכים להבין שזאת לא פרידה מוחלטת.. אנחנו עוד נחזור נשאב מהודו המון כוחות ואנרגיות כדי שנוכל להמשיך את המירוץ כאן…
הכתיבה שלך מדהימה, מרגשת מאוד ואמיתי מאוד..
ברוכה השבה לארץ 🙂