נמי קלך

* טל- אני, את, וכנראה רובן המכריע של הנשים לא פסחו על תחושת החודרנות והחילול הזה. אני לא יכולה להאמין שזה רוע. בעיקר כי התמזל מזלי להכיר לא מעט הודים ברמה אישית מעט יותר, מקסימים, שופעי טוב לב. (ברור לי שגם מהטובים שפגשתי לא ניתן להכליל ולומר שכולם כאלה באופן גורף, אבל את יודעת, גם ההפך). אני באמת תופשת את ההתנהגות הזו כנורמות התנהגות שונות לחלוטין מאלו שאנחנו גדלנו לאורן. הרי האינסטינקט הזה קיים במין הגברי (ולא רק בו) באופן טבעי, ההבדל הוא אך ורק התנהגותי- אם לאפשר לעצמך, עד כמה, ומה נתפש אצלך כחוסר רגישות, בלשון המעטה. וזה כן עניין של למידה תרבותית. מה שמסקרן אותי עכשיו זה מה שונה דווקא בעיר הזו, בורנסי, שצורם כ”כ בהקשר הנ”ל. והרי אם אני טוענת ללמידת נורמות, אז האם זה אומר שלורנסי נורמות המיוחדות (או מוקצנות בהרבה ) משאר חלקי הודו? (עוד אמשיך ואהרהר…)

* אלדד- מדהים לשמוע אמירה כזו מגבר. באמת. אני רק מקווה שנחסכה ממך החוויה הממשית שמאפשרת לך להבין לעומק, ושמדובר פשוט ברגישות, שנוגעת. (והמון תודה, כיף לשמוע!)