כמה הערות רפואיות:
1. בטרקים בנפאל (בזמן העונה) מתקיימות הרצאות של רופאים מטעם “רופאים ללא גבולות” על מחלת גבהים. מומלץ ביותר.
2. תגובה לפוסט המקורי – מחלת גבהים לא נוצרת מחוסר סילוק רעלים אלא פשוט מחוסר אספקת חמצן הנקראת “אפוקסיה”. חילוף החומרים המואץ פשוט מעודד את הגוף לייצר יותר כדוריות דם אדומות כי הוא “מבין” שהוא בבעיה.
3. כדורים מסוג דיאמוקס הם תרופה מעולה למניעת מחלת גבהים אך לא לטיפול בה. הכדורים למרות אי אלו אגדות אינם מחלישים ומטשטשים סמפטומים (וגם לא מיועדים לכך), בטח שלא באופן ישיר. מה שהם עושים זה להעלות את חומציות הדם ע”י הפרשת CO2 לדם, דבר שגורם בתגובת שרשרת להגברת תפוקת השתן, ובהמשך השרשרת להגברת ייצור כדוריות דם אדומות. חלק מהתופעות היותר מיידיות שלהם היא הגברת קצב ויעילות הנשימה.
כמו שאמרתי הם טובים למניעה ולכן מומלץ להתחיל לצרוך אותם כשבועיים לפני העליה לגובה כדי שעד שתגיעו לגובה התהליך יהיה בשיאו וכבר תהיה לגוף שלכם כמות גבוה של כדוריות דם שתעזור לחמצן את איברי הגוף השונים (בעיקר המוח) באיזורים דלילי חמצן.
4. מחלת גבהים יכולה להרוג. בשיא המחלה הסיבוכים הידועים הם בצקות במוח מביאות לעליית לחץ תוך גולגלתי ולמוות ולכן לא כדאי לנהוג במחלה הזאת בזלזול. כפי שאמר כותב המאמר, אם יש חשד לתסמינים שהם מעבר לכאב ראש קל רדו בגובהה.
הגוף מסתגל בסופו של דבר לגובהה וזה רק עניין של זמן. בנאדם מבוגר בריא ממוצע מסתגל לגובהה ב 80% תוך עשרה ימים. כדי לחצות את רוב הפאסים בהימליה לא דרושים עשרה ימים אבל דרושה עליה מתונה והדרגתית.
אם ירדתם בגלל המחלה, חכו לילה או שניים בגובהה הנמוך יותר ואז נסו שוב, רוב הסיכוי שהתסמינים לא יופיעו שוב (באותה עוצמה) עד שתגיעו לגובהה גדול יותר מזה שבו חשתם ברע לפני שירדתם.
טרק מהנה,
מנדי