אני יכולה לנסוך בך מעט בטחון בענין נסיעתך לבד… קודם כל, כל הכבוד !!
החלטה אמיצה, לא פשוטה, הודו לא קלה ובכל זאת את נוסעת. אני איתך…נהדר ! זה באמת המקום להתנתק ולהתחבר לעצמך, להכיר עצמך מקרוב יותר וזה תהליך נפלא, ממלא, מלא חוויות, מצמיח ופותח את הלב…שם אנחנו נעשים אמיתיים, אין מסכות…זה לגמרי אנחנו ועצמנו. משהו הופך תמים ויפה, פתוח, גלוי ומאוד אמיתי… וזה מדהים… ואף מרגש…(כך מהחוויה שלי כמובן אבל גם של רבים אחרים שאומרים זאת) אכן, הודו היא מאוד רוחנית, היא נוגעת, היא חודרת לנשמה…זה הקסם שלה, מעבר לנופיה ולפשטות שבה. ואני אומרת שלא בוחרים בה סתם…כנראה שזה מתאים כרגע לחייך.
אני נסעתי לבד לתקופה של 4 חודשים, דאגתי בהתחלה להיות עם אנשים, מה שאני ממליצה לך לעשות, לנחות עם מישהו, לעבור את השעות הראשונות, את היום הראשון לפחות, בדלהי, בחברת אנשים. זה חשוב מאוד. א”כ, לאט לאט, את משתחררת, מכירה אנשים, לאן שלא תלכי, יש ישראלים בכל מקום, תלמדי לבחור עם את רוצה להיות ועם מי כיף לך לטייל וזה היתרון בלבד. זו הבחירה שלך להיות לבד או להיות עם אנשים.
אני מזמינה אותך לקרוא כאן מאמרים בקהילה, יש המון שנסעו לבד, קחי השראה ולכי עם הפחדים…הם שם, אני יודעת…תעברי דרכם, זה יחזק אותך !
מאחלת לך מסע מרתק ונפלא אל עצמך 🙂
בענין הטיסות והנסיעות אני מניחה שיהיה מי שידריך אותך כאן יותר טוב ממני.
הודו